כל מה שרצית לדעת על האחים סאלח ודאוד אל-כוויתי:
סאלח (1908-1986) ודאוד (1910-1976) אל-כוויתי (בערבית: صالح وداوود الكويتي; נולדו כסאלח ודאוד עזרא), זמרים ומוזיקאים יהודים-עיראקים.
מהמוזיקאים החשובים והמצליחים ביותר בעיראק במחצית הראשונה של המאה ה-20.
ממייסדי המוזיקה העיראקית המודרנית.
סאלח אל-כוויתי היה בעיקר מלחין, זמר וכנר, בעוד אחיו דאוד אל-כוויתי היה זמר ונגן עוד.
האחים אל-כוויתי נולדו בכווית למשפחה ממוצא עיראקי.
אביהם, שעסק במסחר, עזב בזמנו את בצרה שבעיראק והיגר לכווית יחד עם עוד 50 משפחות יהודיות, שם יסדו את הקהילה היהודית בכווית.
בערך בשנת 1918, כאשר סאלח היה בן 10 ודאוד בן 8, הם קיבלו במתנה מדודם כינור ועוד.
מרגע זה נתגלה כשרונם המוזיקאי יוצא הדופן.
סאלח החל ללמוד מוזיקה ואמנות העוד מחאלד אל באכר, נגן עוד מפורסם באותם זמנים.
האחים אל-כוויתי החלו להופיע, ועד מהרה חברות מוזיקה עיראקיות הקליטו והפיצו את שיריהם ברחבי עיראק.
בעקבות הצלחת האחים, משפחת אל-כוויתי חזרה להתגורר בבצרה שבעיראק, שם למד סאלח את אומנות הנגינה על הקאנון (אצל אזור) ואת רזי הקומפוזיציה הערבית הבנויה על מקאמות אצל מוחמד אל גובנצ'י ואחרים.
עם המשך הצלחתם, עברו האחים להתגורר בבגדאד.
בבגדאד חלוקת התפקידים בין האחים הייתה כך שסאלח, שלמד מוזיקה ערבית ומערבית בבית ספר למוזיקה בבגדאד, כתב והלחין את השירים ודאוד ביצע אותם.
שמם של האחים יצא למרחוק.
סלאח ליווה בין השאר את הזמר חודיירי אבו עזיז והחל כותב ומלחין לזמרים אחרים, בין השאר, מגדולי הזמרים העיראקיים, סלימה מוראד – פאשה, סולטאנה יוסוף שתיהן ממוצא יהודי, ונאזם אל-ע'זאלי שהיה נשוי לסלימה מוראד – פאשה וזאכייה ג'ורג' (שהייתה לתקופת מה ארוסתו של סאלח אל כוויתי) וכמו כן, הזמרים המצרים המפורסמים אום כולתום ומוחמד עבד אל-והאב.
הצלחת האחים עוררה את תשומת לב בית המלוכה העיראקי, ועד מהרה היו חביביו של המלך פייסל, ולאחר מכן של המלך גאזי.
האחים עזרו בהקמת תזמורת הרדיו הלאומית של עיראק.
לקחו יחד עם הזמרת המצרית פתחה אחמד חלק פעיל בטקס הכתרת המלך פייסל השני בשנת 1935.
האחים כוויתי ניהלו בבגדד שני מועדונים שנהנו מפופולריות רבה.
כמו כן סאלח אל כווייתי הלחין את המוזיקה לסרט העיראקי הראשון "עליא ועצאם".
הקריירה של האחים נקטעה כאשר עלו למדינת ישראל במסגרת מבצע עזרא ונחמיה, בתחילת שנות ה-50.
בעולם הערבי, יצירותיהם קוטלגו כ"לחן עממי" או שנוכסו על ידי זמרים מקומיים.
עם עלייתו לשלטון של סדאם חוסיין, החלה מחיקה טוטאלית של מורשתם התרבותית.
אבל הסופר עבד אל כרים עלאף כתב בספרו משנת 1983 על תולדות המוזיקה הערבית: "רק שני כנרים גאונים קמו בעולם הערבי עד היום : סמי אל שאווה ממצרים וסאלח אל-כוויתי מעיראק".
בישראל, האחים לא הצליחו לשחזר את הצלחתם כפי שהייתה בעיראק.
בימיהם הראשונים בארץ התגוררו במעברת באר יעקב ולאחר מכן עברו לגור בשכונת התקוה בתל אביב שם נהגו לנגן בפני לקוחות של בית הקפה "נח".
לאחר תהליך קליטה קשה, החלו האחים לשדר תוכנית בת שעה בשידורי קול ישראל בערבית ולשיר ולנגן כאמנים אורחים עם תזמורת קול ישראל בערבית בניהולו של זוזו מוסא.
על אף הפופולריות הרבה של התוכנית בקרב יוצאי עיראק בישראל ובקרב ערבים ממדינות ערב השכנות, הם חשו כי הוכנסו לגטו תרבותי.
היחס לתרבות המזרחית בתקופתם לא אפשר לאחים אל-כוויתי להמשיך בישראל את ההצלחה הרבה לה זכו בטרם עלו ארצה.
הפער בין ההכרה לה זכו בעיראק לבין ההכרה לה זכו בישראל גרמה להם לאכזבה רבה.
עד כדי כך, שאסרו על ילדיהם ללמוד מוזיקה.
כיום המוזיקה של האחים אל כוותי זוכה לעדנה מבני הדור השני, נכדו של דאוד אל-כוויתי דודו טסה ביצע את השיר של האחים אל-כוויתי "פוג אל נחל" בפסקול הסרט סוף העולם שמאלה.
ובשנת 2011 יצא אלבומו של טסה "דודו טסה והכוויתים", המורכב כולו מחומרים של סבו ואחיו, דאוד וסאלח אל כוויתי.
יאיר דלאל והרב דוד מנחם מבצעים בהופעותיהם בישראל ובעולם ממבחר היצירות של האחים אל כוויתי.
הסרט מפריח היונים מביא ביצועים של היצירות של האחים.