כל מה שרצית לדעת על האנטישמיות החדשה:
האנטישמיות החדשה כוללת תופעות אנטישמיות בעלות אופי ייחודי שהחלו להתבטא בסוף המאה ה-20 והתחזקו בתחילת המאה ה-21.
האנטישמיות החדשה מופיעה בעיקר בקרב השמאל הרדיקלי והימין הקיצוני בעולם ומשלבת רעיונות פוסט-מודרניים ופוסט-סטרוקטורליסטים עם הזדהות עם התעמולה הפלסטינית כנגד ישראל ויהודים התומכים בה, ולעתים גם עם האסלאם הקיצוני.
אנטישמיות זו מתאפיינת בעיקר בהתנגדות לציונות ולעצם קיומה של מדינת ישראל, להבדיל מהשמעת ביקורת על מדיניותה של ממשלת ישראל ועל פעולות צה"ל.
לרוב התנגדות זאת מתבטאת בחרמות כלכליים, צרכניים ואקדמיים נגד ישראל, ולעתים היא גולשת גם לשנאה ליהודים בתפוצות ומתבטאת באלימות, דמוניזציה, הסתה ואפליה.
בניגוד לאנטישמיות הישנה, שנחשבה למגונה, מוקצית ולא לגיטימית בעקבות זוועות השואה, האנטישמיות החדשה יותר מקובלת, אף בקרב אנשים הנחשבים לנאורים, ותוארה לעתים כ"אנטישמיות פוליטיקלי קורקט".
האנטישמיות החדשה מופיעה גם באוניברסיטאות, בקרב סטודנטים וכן יותר ויותר בתקשורת העולמית יחד עם ביטויי ההתנגדות למדינת ישראל.
האנטישמיות החדשה התגברה באופן ניכר בתחילת המאה ה-21 עם פרוץ האינתיפאדה השנייה וההתלקחות המחודשת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
גרפיטי אנטישמי ברחוב מרכזי במדריד המשווה בין הציונות לנאצים, והרומז על אהבת הממון של היהודים