כל מה שרצית לדעת על הבחירות לכנסת השבע עשרה:
הבחירות לכנסת השבע עשרה נערכו ב-28 במרץ 2006, (כ"ח באדר ה'תשס"ו), בעקבות החלטה שהתקבלה במערכת הפוליטית ב-21 בנובמבר 2005, על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות.
במקור נקבע מועד הבחירות ל-30 באוקטובר 2007 (י"ח בחשוון ה'תשס"ח), ארבע שנים ממועד הבחירות הקודם.
מועד זה היה נתון במחלוקת משפטית בשל טעות שנבעה מתיקון בחוק יסוד: הממשלה.
בעקבות החלטת בג"ץ מיולי 2004 (2257/04) נקבע יום הבחירות ל-7 בנובמבר 2006, (ט"ז בחשוון ה'תשס"ז).
מערכת הבחירות התקיימה על רקע פינוי גוש קטיף ונסיגת צה"ל מרצועת עזה, פרישתו של ראש הממשלה אריאל שרון מהליכוד והקמתה של מפלגת קדימה, וכן על רקע המדיניות הקפיטליסטית בכלכלה שהנהיג שר האוצר, בנימין נתניהו.
בסופו של דבר, עקב אירוע מוחי של שרון, עמד אהוד אולמרט בראשות מפלגת קדימה בבחירות עצמן.
קודם לבחירות, התרחשו סדרה של התרחשויות לא צפויות ששינו את המפה הפוליטית בישראל ללא הכר.
אם שנה ערב הבחירות האישים הפוליטיים הראשיים היו אריאל שרון בליכוד, שמעון פרס במפלגת העבודה וטומי לפיד משינוי, ערב הבחירות כל אלה נדחקו לפינה ופינו את מקומם לאישים חדשים שבראשם אהוד אולמרט, עמיר פרץ ובנימין נתניהו.
המנצחת העיקרית של הבחירות הייתה מפלגת קדימה, אשר התבססה כמפלגה הגדולה ביותר, ומנצחות נוספות היו ישראל ביתנו והפתעת הבחירות, מפלגת הגמלאים.
המפסידות העיקריות היו הליכוד, שאיבדה את מרבית כוחה וצנחה מ-38 מנדטים ל-12 בלבד, ומפלגת שינוי, שהתפלגה לשתי מפלגות שלא עברו כלל את אחוז החסימה.
מפלגות נוספות אשר השיגו תוצאות אשר נחשבו לכשלונות היו המפלגות האידאולוגיות המובהקות: האיחוד הלאומי-מפד"ל מימין ומרצ משמאל.
שאר המפלגות שמרו פחות או יותר על כוחן.
בניגוד לבחירות הקודמות אשר אופיינו במעבר מסיבי לגוש המרכז-ימין של המפה הפוליטית, אשר היה מורכב מליכוד ושינוי, בבחירות אלו גוש זה התרסק, בעוד שגוש המרכז-שמאל, אשר תמך בנסיגה מעזה ובנסיגה עתידית מחלקים ביהודה ושומרון במסגרת מה שהוגדר כ"תוכנית ההתכנסות", התחזק משמעותית וקיבל רוב בכנסת.
הכנסת השבע עשרה הושבעה ב-17 באפריל 2006.