כל מה שרצית לדעת על הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1800:
הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1800 היו הבחירות הרביעיות בארצות הברית.
הן התרחשו מיום שישי, ה-31 באוקטובר, עד ליום רביעי, ה-3 בדצמבר 1800.
במה שנקרא לעיתים גם "מהפכת 1800", סגן נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון ניצח את הנשיא היוצא ג'ון אדמס.
הבחירות גרמו למהפך שביסס את שלטון המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית והוביל לקריסתה של המפלגה הפדרליסטית.
הבחירות היו שחזור של הבחירות הקודמות, עם מאבק בין הדמוקרטים-רפובליקנים, שהונהגו בידי ג'פרסון וארון בר ודגלו בתמיכה בצרפת ובהתנגדות לממשל פדרלי חזק, ובין הפדרליסטים, שהונהגו בידי אדמס וצ'ארלס קוטוורת' פינקני ותמכו בבריטים ובשלטון פדרלי חזק.
הסוגיות המרכזיות היו ההשלכות של המהפכה הצרפתית, והתנגדות למיסוי שהקונגרס הטיל על הציבור כדי לממן את הצבא ואת הצי במהלך המלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת ב-1798.
חוקי הזרים וההסתה, שהפדרליסטים ניסו להשתמש בו כדי לפגוע בעיתונאים תומכי הדמוקרטים-רפובליקנים, גם היה שנוי במחלוקת.
הדמוקרטים-רפובליקנים היו מאורגנים, ואילו הפדרליסטים היו מפוזרים וסבלו מפילוג בין הנשיא אדמס לאלכסנדר המילטון.
המאבק על האלקטורים, החלוקה האזורית והתעמולה הבוטה הפכו את הבחירות לבולטות במיוחד.
בחירות אלה חשפו אחד מהפגמים בחוקה האמריקנית המקורית.
חבר האלקטורים היה יכול להצביע רק לנשיא; לאלקטור ישנה זכות להצביע לשני אנשים, וסגן הנשיא היה האדם שקיבל את מספר הקולות השני בגודלו (כלומר מי שהפסיד בבחירות).
עד אותה שנה הבחירות היו אישיות ולא מפלגתיות ולראיה בקדנציה הקודמת ג'פרסון היה סגנו של אדמס למרות שלא היו באותה מפלגה.
בבחירות אלו לראשונה היה תאום מפלגתי לגבי אופן ההצבעה.
הדמוקרטים-רפובליקנים תיכננו שאחד מהאלקטורים לא יתן את הצבעתו השנייה לארון בר, דבר שהיה מוביל לכך שג'פרסון יקבל קול אחד יותר מבר ויזכה בבחירות כנשיא, ולסגן נשיא יתמנה בר ולא אדמס מהמפלגה היריבה.
אך עקב חוסר תאום לא היה אלקטור שלא נתן את קולו לבר, ונוצר שוויון בין ג'פרסון, מועמד הדמוקרטים-רפובליקנים לנשיאות, לבין מועמד הדמוקרטים-רפובליקנים לסגנות, ארון בר.
בר לא הסיר את מועמדותו לטובת חבר מפלגתו ג'פרסון והבחירות הגיעו להכרעת בית הנבחרים היוצא, שנשלט על ידי המפלגה הפדרליסטית.
פדרליסטים רבים הצביעו לבר, והתוצאה הייתה שבוע של קיפאון.
הפדרליסט אלכסנדר המילטון, שלא חיבב את שני המועמדים אך העדיף את ג'פרסון על פני בר, היה אחד מאלה שהתנגדו נמרצות לבר.
בר נשאר בניו יורק במהלך ההצבעה בשל חתונת בתו, ולא עשה דבר כדי להטות את ההצבעה לצידו.
פעולותיו של המילטון היו חוליה במערכת היחסים העכורה שלו עם בר, שהסתיימה בדו-קרב של שניהם ב-1804.
בגלל היעדר המאמץ מצד בר, ופעולה נמרצת מצד תומכי ג'פרסון והמילטון, ג'פרסון ניצח בסיבוב ה-36 ומונה לנשיאות.
הבחירות של שנת 1800 חשפו בעיה חוקתית חמורה, שתוקנה עם אישור התיקון ה-12 לחוקת ארצות הברית בשנת 1804, אשר קבע כי על האלקטורים להבחין בין בחירתם לנשיא ולסגן הנשיא, והסדר זה נשמר עד זמן זה.
תוצאות הבחירות הושפעו בידי סעיף בחוקת ארצות הברית: עבדים נחשבו כ"שלוש-חמישיות" מבן אדם לבן כחלק מאוכלוסיית המדינה, במסגרת פשרה שהושגה בין הצפון לדרום (אנ'), מה שנתן למדינות הדרום כשליש קולות יותר בקונגרס וכשליש קולות אלקטורליים יותר ממצב בו העבדים לא היו זוכים לחשיבות כלל.
לולא קולותיהם היה אדמס מנצח בקול האלקטורלי, אם כי עם פחות מצביעים בקול הפופולרי מג'פרסון.
ג'פרסון זכה לביקורת על כך שזכה ב"מקדש החירות על כתפי העבדות".