כל מה שרצית לדעת על הבשורה על פי תומאס:
הבשורה על פי תומאס הוא פפירוס בשפה הקופטית שהתגלה בשנת 1945 בנגע חמאדי שבמצרים ומיוחס לתומאס הקדוש.
הפפירוס כולל 114 מימרות המיוחסות לישו, שחלקן דומות לאלו הנזכרות בספרי השליחים הסינופטיים מרקוס, לוקס ומתי, אך חלקן לא היו ידועות עד גילויו.
המימרות מתוארות כאילו נרשמו מפיהם של תלמידיו של ישו על ידי דידימוס יהודה תומאס (Δίδυμος Ιούδας Θώμας).
מאחר ש"דידימוס" ביוונית ו"תאומא" בארמית שניהם פירושם "תאום" , שם המחבר צריך להיקרא כנראה "יהודה התאום".
כאשר התגלה הטקסט המלא של הבשורה, הובן כי שלושה חלקים ממנו, בשפה היוונית, כבר נתגלו קודם על יד אוקסירינכוס במצרים בשנת 1898.
כתב היד שהתגלה אז תוארך בערך לשנת 200 ואילו כתב היד של הגרסה הקופטית לשנת 340.
ההשערה היא כי הגרסה הקופטית תורגמה מגרסה יוונית מוקדמת יותר.
כתב היד אינו קשור לבשורות האפוקריפיות או לפסבדו-אפוקריפיות כ"מעשי השליח תומאס" או "בשורת הילדות על פי תומאס", שמוסיפים מעשיות וסיפורים על ילדותו הפלאית, כביכול, של ישו.
לא ברור אם כאשר היפוליטוס ואוריגנס מדברים על "הבשורה של תומאס" באמצע המאה השלישית הם מתייחסים לכתב היד של המימרות הללו או לאחד הכתבים האפוקריפיים.