כל מה שרצית לדעת על הגבול בין שתי הגרמניות:
הגבול בין שתי הגרמניות או הגבול הפנים-גרמני (בגרמנית: Innerdeutsche Grenze או Deutsch–Deutsche Grenze) הוא הגבול שהפריד בין גרמניה המערבית לבין גרמניה המזרחית בין השנים 1949 ל-1990.
אורך הגבול היה 1,393 קילומטר, והוא התחיל במשולש הגבולות של שתי הגרמניות עם צ'כוסלובקיה בדרום, המשיך לאורך גבולן של תורינגיה וסכסוניה אנהלט והסתיים בצפון בים הבלטי, ליד מפרץ ליבק.
גרמניה של אחרי מלחמת העולם השנייה הייתה מחולקת לארבעה אזורי כיבוש, אחד מהם בשליטת ברית המועצות והאחרים בשליטת בנות הברית המערביות – ארצות הברית, בריטניה וצרפת.
בשנת 1949 החליטו שלוש בנות הברית להקים בשטח הכיבוש מדינה – הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הידועה כיום כגרמניה המערבית.
במקביל, הקימו הסובייטים את "הרפובליקה הדמוקרטית", היא גרמניה המזרחית.
לאחר הקמת המדינות החל גל של הגירה מגרמניה המזרחית לגרמניה המערבית, וב-1952, לאחר שמאות אלפי תושבים היגרו ממזרח גרמניה, החליטו הסובייטים להקים גדר בתוואי הגבול במטרה לצמצם למינימום את הנהירה ההמונית, שסיכנה לדעתם את המרקם החברתי ואת כלכלת המדינה שתחת חסותם.
הגבול הפך לאחד מהגבולות המבוצרים ביותר בעולם, מעין ביטוי פיזי למונח המטפורי מסך הברזל, ובכלל זה גדרות מתכת גבוהות, גדרות תיל, גדרות התרעה, תעלות נגד רכב, מגדלי שמירה, מקלעים לירי אוטומטי ושדות מוקשים.
לאורך הגבול, ברצועה שרוחבה הגיע לעתים עד חמישה קילומטר, פטרלו עשרות אלפי שומרים חמושים של מזרח גרמניה, שתפקידם העיקרי היה למנוע בריחה של אזרחי גרמניה המזרחית מהמדינה.
כ-1,000 איש נהרגו בנסותם לחצות את הגבול למערב בידי השומרים.
רשמית, נקרא הגבול במזרח גרמניה "הגבול של המדינה ("Staatsgrenze") עם הרפובליקה הפדרלית הגרמנית" (מערב גרמניה), ונחשב לגבול מדיני לכל דבר ועניין, ואילו בגרמניה המערבית, שלא ראתה בעין יפה את הפיצול, נקרא הגבול "הגבול בין האזורים" (Zonengrenze).
הגבול התבטל למעשה עם אירועי נפילת חומת ברלין בערבו של 9 בנובמבר 1989, ובימים שלאחר מכן חצו את הגבול בחופשיות יותר מ-4 מיליון אזרחי גרמניה המזרחית.
בחודשים שלאחר מכן נשארו מעברי הגבול פתוחים למעבר כמעט באופן חופשי.
ב-1 ביולי 1990, 45 שנה לאחר שנקבע תוואי הגבול, הוחלט על ביטולו המוחלט, ושלושה חודשים לאחר מכן אוחדה גרמניה למדינה אחת.
לאחר ביטולו של הגבול, החליטה ממשלת גרמניה לשמר קטעים מסוימים מרצועת הגבול כחלק מ"החגורה הירוקה של אירופה", לאחר שהתברר כי היעדרם של בני אדם מרצועת הגבול הביא לשגשוגה כבית גידול למינים נדירים.
חומת ברלין, באורך של 155 קילומטר, שבהקמתה הוחל ב-1961, ושחצצה בין ברלין המערבית לזו המזרחית, לא נחשבה לחלק מהגבול, אך עם השנים הפכה לחומה מבוצרת שהייתה דומה כמעט בכל מאפייניה לגבול בין שתי הגרמניות.