הדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית


כל מה שרצית לדעת על הדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית:
הדּוֹגְמָה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית היא עיקרון לפיו קיים רק כיוון אחד עיקרי של תעתוק של חומר תורשתי והוא מ-DNA ל-RNA ומ-RNA לחלבון.
את דוגמה זו הציג לראשונה פרנסיס קריק ב-1958 והיא הועלתה מחדש במגזין "Nature" שפורסם ב-1970.
לפי הדוגמה החומר התורשתי מתועתק מ-DNA ל-RNA ומשם לחלבון.
לפי הדוגמה כאשר מולקולה הופכת לחלבון, לא ניתן להפכה חזרה לחומצת גרעין.
קיימות שלוש קבוצות של ביופולימרים: DNA‏, RNA וחלבון.
קיימים 9 כיוונים של תיעתוק בין אלה, אותם מחלקת הדוגמה לשלוש קבוצות ובכל אחת שלוש אפשרויות; תעתוק כללי (מתקיים רוב הזמן ובמרבית היצורים), תעתוק מיוחד (מתקיים אך בתנאים מיוחדים ורק בנגיפים או בתנאי מעבדה) ותעתוק שלא ידוע שקיים.
התעתיק הכללי מתאר את התהליך הרגיל של העברת המידע: דנ"א משוכפל ואז מתועתק ל-mRNA וה-mRNA משמש כתבנית לתרגום ולסינתוז החלבון.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית:
ביולוגיה מולקולרית
גנטיקה מולקולרית