כל מה שרצית לדעת על ההימור של פסקל:
ההימור של פסקל (במקור נקרא הימור הפתאים של פסקל) הוא ניסוי מחשבה אשר הגה המתמטיקאי בלז פסקל להוכחת כדאיות האמונה באל (תאיזם).
הטיעון נמצא כיום בשימוש על ידי מתנגדי האתאיזם, אנשים הפועלים להחזרה בתשובה ומטיפים דתיים רבים מדתות שונות.
אחת מתרומותיו החשובות של פסקל למתמטיקה הייתה הנחת יסודות לתורת ההסתברות.
דרך מחשבה זו מתבטאת בניסוי המחשבה אשר בוחן את שאלת האמונה כהימור.
פסקל מציע ניתוח סיכון-תועלת להסתברות קיומו של האל לעומת אי קיומו ביחס לתגמול או לעונש.
ניסוי המחשבה מיועד לחזק את המאמין בטיעון רציונלי ולא כנגד האתאיזם כפי שלעתים נתפס.
פסקל מניח כי קיים סיכוי חיובי (גדול מאפס) לכך שהאל קיים.
אם האל אכן קיים והאדם מאמין בו, הרי שיזכה לעושר נצחי בגן עדן.
בעוד שאם אינו מאמין הרי שיענש לנצח בגיהנום.
פסקל ייחס לתוצאות אלה ערך אינסופי, חיובי במקרה הראשון ושלילי במקרה השני.
לעומת זאת אם האל אינו קיים והאדם מאמין בקיומו, ההפסד שלו מאמונת השווא הוא לדעת פסקל זניח, ואם אינו מאמין הרווח גם הוא זניח, משום שממילא חיי האדם סופיים ובמותו יחדל מלהרגיש.
מכאן, לפי פסקל, נובע שאמונה באל היא ההחלטה הרציונלית היחידה, משום שעשויה להביא לתועלת אינסופית, בעוד שההחלטה שלא להאמין עלולה לגרום להפסד אינסופי.
בחישוב התוחלת, ערך ההחלטה להאמין הוא אינסוף משום שהרווח האינסופי, כשהוא מוכפל בכל הסתברות חיובית, שווה לאינסוף, בעוד שערך ההחלטה שלא להאמין הוא מינוס אינסוף.
"אם אלוהים אינו קיים, אינך מפסיד דבר אם אתה מאמין בו, אך אם אלוהים קיים ואינך מאמין בו, אתה מפסיד הכול"