כל מה שרצית לדעת על הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה:
הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה (על ידי עבודת אדמה) הינו הגוף הביצועי שנבחר בקונגרס פוקשאן, ב-11 בינואר 1882,לשם ארגון העלייה לארץ ישראל.
הנהלת הוועד הורכבה מיהודים תושבי גאלאץ:

נשיא הוועד Isac Loebel
סגן נשיא הוועד Iosef Abeles
מזכיר כללי שמואל פינלס
יועצים Leibuş Goldenberg ו-M.
Shein

בוועד השתתפו גם 3 נציגים של יהודי יאשי, הברון יעקב נוישוץ, ד"ר קרפל ליפה ו-Moise Mattes ואחד מבוקרשט, Meier Weinberg.

הוועד החליט לפעול לפי הקווים המנחים הבאים:

מציאת פתרון למצוקת יהודי רומניה.
הפתרון יתבסס על הגירה המונית.
ארץ היעד של המהגרים תהיה ארץ ישראל.
ההגירה וההתיישבות יתבצעו על בסיס כלכלי.

משפחות יהודיות מהיישובים הרומניים גאלאץ, טקוץ', פיאטרה נאמץ, בקאו, מוינשט ועוד, התארגנו במסגרת הוועד כדי לעלות לארץ ישראל.
האגודה של מוינשט הייתה הראשונה שעברה לביצוע מעשי של התוכניות, מנתה כ-30 בתי אב, בחודש תמוז תרמ"ב (1882) הגיעה לארץ קבוצת חלוץ של 5 משפחות יהודיות ובתוכן ברוך ואביו יצחק גולדרינג, זאב בן שמעון בלום, אברהם בן שלום רוטברג וגרשון בן שבח גולדמן (המגיד 1882, גיליון 38, חיבת ציון ברומניה, פרק י"ח-ד"ר ישראל קלויזנר) שהצטרפו בצפת לדוד שוב.
ביום 24 ביולי 1882 רכש דוד שוב, כנציג יהדות רומניה, את הקרקעות ששימשו לאחר מכן להקמת היישוב ראש פינה.
הוועד ארגן את הפלגת האוניה "טטיס" מגאלאץ ביום 25 באוגוסט 1882.
על סיפון האוניה יצאו מרומניה חמישים משפחות שכללו 228 יהודים.
היהודים האלה הקימו את ראש פינה ואת זכרון יעקב.
בהמשך ארגן הוועד עוד שלוש הפלגות בהן יצאו אל ארץ ישראל עוד 120 משפחות שכללו 600 יהודים.
יחס השלטונות העות'מאניים היה חיובי בהתחלה, אך בהמשך שינו את טעמם ואסרו את המשך העלייה.
באביב 1883 נקלע הוועד לקשיים כספיים ובספטמבר הפסיק לפעול.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה:
•ארגונים ציוניים
•ציונות ברומניה
•עלייה