כל מה שרצית לדעת על החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה:
מעצמות המרכז:
האימפריה האוסטרו-הונגרית
הקיסרות הגרמנית
מפקדים
לואיג'י קאדורנה
ארמנדו דיאז
אמנואלה פיליברטו, דוכס אאוסטה
רודולף למברט
קונרד פון הצנדורף
סבטוזר בורוייביץ'
ארתור ארץ פון שטראוסנבורג
אוטו פון בלוב
כוחות
5 מיליון
8 מיליון
אבידות
הרוגים: 651,000
פצועים: 953,886
הרוגים: 404,000
פצועים: 1,207,000
חיילים איטלקים באלפים
קווי אספקה אוסטרים-גרמניים, אוקטובר 1917
החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה הייתה חזית הלחימה בצפון איטליה במהלך מלחמת העולם הראשונה, אשר התחוללה בין ממלכת איטליה, ולצדה צבאות נוספים ממדינות ההסכמה, לבין האימפריה האוסטרו-הונגרית, בתמיכת כוחות מן הקיסרות הגרמנית.
החזית נפתחה ב-23 במאי 1915 עם הכרזת המלחמה של איטליה על אוסטרו-הונגריה, הכרזה אשר לוותה במתקפה איטלקית בנקודות מסוימות לאורך החזית.
כניסתה של איטליה למלחמה לצד מדינות ההסכמה באה למרות חתימתה על הברית המשולשת עם הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית משנת 1882 ועל רקע רצונה לכבוש מידי אוסטרו-הונגריה אזורים שאותם ראתה כשייכים לה ושבהם התגוררו דוברי איטלקית רבים.
לאורך רוב שנותיה התנהלה החזית במלחמת חפירות סטטית בערוצי הנהרות איזונצו ופיאווה בשטחי צפון איטליה, סלובניה וקרואטיה של ימינו.
אולם, בניגוד למישורים הבוציים של החזית המערבית, התאפיינה הלחימה בחזית האיטלקית בלוחמה הררית.
כמו כן, בנוסף למלחמה סטטית ארוכה הוחלשו צבאות שני הצדדים על ידי מחלות מידבקות כדיזנטריה וטיפוס.
התפתחות בחזית הושגה בקרב קפורטו, לאחר התגבורת שקיבלה אוסטרו-הונגריה מן הכוחות הגרמניים שהופנו לחזית לאחר יציאתה של האימפריה הרוסית מהמלחמה.
אלא שההתקדמות של מעצמות המרכז נבלמה עקב התארכות קווי האספקה, כשמנגד הגיעו לצדם של האיטלקים תגבורות בריטיות, צרפתיות ואמריקאיות.
בקרב ויטוריו ונטו הושגה ההכרעה בחזית לטובת מדינות ההסכמה, ולאחריו נכנעו הכוחות האוסטרו-הונגריים ב-3 בנובמבר 1918.