כל מה שרצית לדעת על החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה:
מעצמות המרכז:
הקיסרות הגרמנית
ממלכת בולגריה
האימפריה האוסטרו-הונגרית
האימפריה העות'מאנית
מפקדים
מוריס סראי
אדולף גיומא
לואי פראנשה ד'אספרה
ויקטור לואי קורדונייה
פול פרנסואה גרוסטי
פול פרוספר אנרי
צ'ארלס קרמייקל מונרו
בריאן מהון
ג'ורג' מילן
ז'יוויין מישיץ'
פטר בויוביץ'
סטפה סטפנוביץ'
פנאיוטיס דנגליס
קרלו פטיטי די רורטו
ארנסטו מומבלי
מיכאיל דיטריכס
אלכסנדר טאראנובסקי
אוגוסט פון מקנזן
פרידריך פון שולץ
אוטו פון בלוב
קונו פון שטויבן
ניקולה ז'קוב
גאורגי טודורוב
איוון לוקוב
קלמנט בוידז'ייב
סטפן נרזוב
ולדימיר ואזוב
דימיטר גשוב
אדולף פון רמן צו בארנספלד
איגנץ טרולמן פון לובצ'נברג
לודוויג קונן הוראק פון הנקמפף
קרל פון פלאנצר באלטין
אבדילקרים פאשה
כוחות
נכון לספטמבר 1918: 620,000 חיילים, 1,522 תותחים ו-200 מטוסים.
חלוקת הכוחות:
160,000 ב-9 אוגדות
145,000 מתוכם 28,000 במיליצית מתנדבים, ב-2 ארמיות
172,000 ב-8 אוגדות
88,000 ב-4 אוגדות
55,000 ב-3 אוגדות.
עד ינואר 1918 פעלה בזירה גם אוגדה רוסית שמנתה 18,000 לוחמים אשר אורגנו ב-4 חטיבות.
נכון לספטמבר 1918: 450,000 חיילים,1,597 תותחים ו-80 מטוסים.
הכוחות מנו 2 ארמיות בולגריות ואחת גרמנית.
עד שלהי 1917 פעל בגזרה הגיס ה-20 העות'מאני שכלל 2 אוגדות ורגימנט שסופח לארמייה ה-11 הגרמנית.
אבידות
4,214 הרוגים.
20,000 הרוגים ופצועים.
9,800 הרוגים, 16,914 פצועים ו-2,642 נעדרים.
2,841 הרוגים ו-5,353 פצועים.
5,000 הרוגים, 21,000 פצועים ו-1,000 נעדרים.
45,000 הרוגים.
בכל מהלך המלחמה: 133,000 פצועים, 70,423 שבויי מלחמה ו-82,535 נעדרים.
כ-63,000 הרוגים, 155,026 פצועים (מספר הפצועים הכללי בכל חזיתות המלחמה), 10,623 שבויי מלחמה ו-13,729 נעדרים.
הגשר היבשתי בין מעצמות המרכז (באדום), אשר מקטעו לכיוון האימפריה העות'מאנית בוסס ואובטח לאחר כיבוש ממלכת סרביה
קווי המערכה על סרביה והחזית המקדונית
מפה טופוגרפית של אזור החזית המקדונית
כוחות הצבא הסרבי הנסוגים ממתינים לפינוי מאלבניה לקורפו
חיילים בולגרים מתחפרים בעמדותיהם יוני 1918
קבוצת חיילים גרמנים בזירת הבלקן
חיילים אוסטרו-הונגרים ליד ציוד שלל סרבי
החזית המקדונית, או חזית סלוניקי, הייתה חזית לחימה במלחמת העולם הראשונה בין כוחות מדינות ההסכמה לבין כוחות מעצמות המרכז כחלק מהמערכה בבלקן.
תחילתו של הסכסוך באוקטובר 1915 בניסיונות הכושלים של הבריטים והצרפתים להגן על ממלכת סרביה מכיבוש.
הכרעת המערכה על סרביה לטובת מעצמות המרכז הובילה ליצירת גשר יבשתי ישיר מברלין לאיסטנבול.
הכוחות האנגלו-צרפתיים התמקמו בגזרת סלוניקי במטרה להגן על עיר הנמל האסטרטגית והחלו להקים קווי ביצורים.
למרות עמדתה הנייטרלית של ממלכת יוון תוך נקיטת עמדה פרו-גרמנית על ידי קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון, פלשו כוחות מעצמות המרכז למזרח תראקיה ללא התנגדות מצד צבא יוון.
כוחות מדינות ההסכמה נערכו לבלום את כוחות מעצמות המרכז ועד סיומה של 1916 התייצב קו החזית תוך מלחמת התשה בין הצדדים.
הצבא הסרבי, שנסוג לקורפו, הצליח לארגן מחדש חלק מכוחותיו והעביר לחזית כ-120,000 חיילים, שאומנו והפכו להיות כשירים ללחימה במהלך 1917.
במקביל, התחולל ביוון הקרע הלאומי בין תומכי עמדתו של המלך קונסטנטינוס הראשון לבין תומכיו של אלפתריוס וניזלוס, שהגיע לסלוניקי והקים ממשלה זמנית אשר שלטה על חלק מיוון.
ביוני 1917 ויתר קונסטנטינוס הראשון על כיסאו ווניזלוס חזר לשלטון.
בראשית יולי הכריזה יוון מלחמה על מעצמות המרכז, צבאה הצטרף לכוחות הלוחמים ושינה את מאזן הכוחות בחזית.
עיקר נטל המערכה מצד מעצמות המרכז נפל על הצבא הבולגרי אשר לא היה ערוך למלחמה ממושכת ובתוך יחידותיו התגלו בעיות משמעת קשות.
בדצמבר 1917 הוחלף מפקד כוחות מדינות ההסכמה בחזית והפיקוד החדש החל בתכנון מתקפת הבקעה להכרעת החזית.
ב-14 בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה בפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה במתקפה כוללת לאורך החזית ועד מהרה הבקיעו ומוטטו את קווי הבולגרים, שנסוגו במהירות, תוך שאלמנטים מצבאם מורדים במלך פרדיננד הראשון.
ההתקדמות המהירה של צבאות מדינות ההסכמה הובילה את הבולגרים לבקש הפסקת אש לשם כניעה, וב-29 בספטמבר 1918 נחתמה שביתת הנשק של סלוניקי אשר סיימה את הקרבות בחזית.
עד מהרה הוביל הניצחון בחזית המקדונית להכרעת כל המערכה בבלקן לטובת מדינות ההסכמה.