כל מה שרצית לדעת על החי והצומח של ארץ ישראל:
החי והצומח של ארץ ישראל – אנציקלופדיה שימושית מאויירת היא האנציקלופדיה המקיפה ביותר, שנכתבה על בעלי החיים והצומח בארץ ישראל.
האנציקלופדיה נכתבה לציבור הרחב וקבעה לראשונה, בעזרתה של האקדמיה ללשון העברית, מאות שמות עבריים לבעלי חיים וצמחים בישראל.
עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הספרות שעסקה בחי והצומח של ארץ ישראל ובפרט הספרות העברית, הייתה דלה ביותר והקיפה רק חלק קטן מהחי והצומח.
בשנות ה-70 וה-80 החלו להתפרסם מאמרים ועיתונים בעברית שהתווספו לספרים באנגלית, כגון Flora Palestina שעסקה בצמחית הבר של ארץ ישראל ו-Fauna Palaestina שעסקה בחלק מקבוצות החי, אך המידע היה עדיין חסר בתחומים רבים כגון חסרי-חוליות, החיים במים, זוחלים, דוחיים, יונקים וצמחים חסרי פרחים ורובו התפרסם כמאמרים מדעיים שאינם נגישים לכלל האוכלוסייה.
בתקופה זו החל לפעול נחמן אוריאלי למען אנציקלופדיה עברית פופולרית שתרכז את כל המידע על החי והצומח בישראל; הוא הצליח לשכנע את ההוצאה לאור של משרד הביטחון לתמוך כלכלית בפרויקט וקישר בינה לבין החברה להגנת הטבע.
למרות שאוריאלי נפטר זמן קצר אחר כך מפעלו לא נדם ועזריה אלון קיבל על עצמו את תפקיד העורך הראשי.
ריכוז נושאים רבים כל כך באנציקלופדיה אחת דרש מחקר וארגון מחדש של הסיסטמטיקה והידע על ארץ ישראל.
כל החומר בכרכים הוא מקורי ונכתב במיוחד לצורך הפרויקט.
מעל ל-150 חוקרים השתתפו בכתיבה, כמעט כל קהילת חוקרי הטבע באותה התקופה, ומעל ל-200 צלמים ומאיירים.
לחלק מהחי והצומח, בעיקר לבעלי חוליות יבשתיים וצמחים בעלי פרחים כבר היו שמות עבריים שנקבעו על ידי הוועד ללשון העברית (1928, 1946) אך שמות רבים עדיין היו חסרים ולשם כך התכנסה ועדת משנה של האקדמיה ללשון העברית ל-24 ישיבות (1989-1984) וקבעה עוד מאות שמות עבריים חסרים.
פרוטוקול הישיבות אבד מאז; והאנציקלופדיה נעשתה המקור הקובע לשמות רבים.
למרות היקפה הרחב לא ניתן במסגרת המדיה הכתובה להזכיר את כל מגוון החי והצומח בארץ ישראל ולכן עורכי כל פרק בחרו להכניס רק את הנציגים הבולטים והנפוצים ביותר.
תחום התפוצה נקבע כארץ ישראל, ללא סיני, עבר הירדן או רמת הגולן.