הטבע לא עושה קפיצות


כל מה שרצית לדעת על הטבע לא עושה קפיצות:
הטבע לא עושה קפיצות (לטינית: Natura non facit saltus) הוא עקרון בפילוסופיה של הטבע מימיו של אריסטו ואולי אף קודם לכן ששימש כאבן-בניין להגות הפילוסופית של חוקרים ומדענים רבים לאורך ההיסטוריה.
הרעיון מופיע כאקסיומה בכתביהם של גוטפריד לייבניץ‏ וניוטון, מפתחי החשבון האינפיניטסימלי, וכמו כן שימש את צ'ארלס דרווין כעקרון מנחה בניתוח הברירה הטבעית בספרו מוצא המינים.
ניסוח העקרון כפי-שהוא לקוח מספרו של קארולוס ליניאוס Philosophia Botanica.
על-פי העקרון, אובייקטים בטבע ותכונותיהם משתנים בצורה הדרגתית ורציפה ולא באופן פתאומי ובדיד.
בהקשרו המתמטי מאפשר עקרון זה להניח כי הפונקציות והמשוואות המתארות מערכת טבעית כלשהי הן רציפות וגזירות.
ההנחה כי חוקי הטבע מצייתים לעקרון זה שלטה למעשה בפילוסופייה של המדע מהעת העתיקה ועד לפיתוח תורת הקוונטים במאה ה-20.
בהקשר הביולוגי שימש העקרון על ידי דרווין ואחרים ככתב הגנה על רעיון האבולוציה, לפיו המגוון הביולוגי בעולם התפתח בהדרגתיות ותוך שינויים מינוריים מאב ביולוגי יחיד, משותף תחת מנגנון הברירה הטבעית.
בדומה לפיזיקה, גם הביולוגיה ויתרה על דבקות רעיונית בעקרון, וזאת עם פיתוחן של תורות אבולוציה ביולוגית מודרניות ומושג המוטציה.
מאחר שמבנה הDNA הוא בדיד בבסיסו, נתפסים כיום השינויים הביולוגיים היסודיים כבדידים אף הם, על-אף שמדובר על סדרי גודל מזעריים בלבד.
Natura non facit saltum הוא הציטוט המופיע בראש ספרו של אלפרד מרשל 'עקרונות הכלכלה'.
מרשל, שהעריץ את הרברט ספנסר ומשנתו, עשה שימוש בציטוט הן כדי להצהיר על תמיכתו בחשיבה האבולוציונית והן כדי להדגיש את חשיבות החשבון האינפיניטסימלי ככלי אנליטי לניתוח בעיות כלכליות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להטבע לא עושה קפיצות:
פילוסופיה של המדע
ביטויים לטיניים