כל מה שרצית לדעת על היהודי הנצחי (סרט, 1940):
היהודי הנצחי (בגרמנית: Der ewige Jude) הוא סרט תעמולה אנטישמי שנוצר בגרמניה הנאצית בשנת 1940, בבימויו של פריץ היפְּלֶר ולפי תסריט שכתב אברהארד טאוּבֶּרְט, תחת הנחייתו הצמודה של שר התעמולה יוזף גבלס.
הסרט "מציג" בעיקר קטעי וידאו ותמונות מאורח החיים של יהודי פולין תוך הצגה קולקטיבית של בני העם היהודי כמושחתים, מכוערים, מזוהמים, תככנים, עצלנים וסוטים.
היהודי, על-פי "היהודי הנצחי", הוא נטע זר באירופה, טפיל בעל דת כביכול, שגם משמשת כלי פוליטי של מה שכונה "הגזע היהודי", שמטרתו הסופית השתלטות על העולם, בפרט מכוח שליטתו בבנקאות ובמסחר, זאת בעוד אורחות חייו חייתיים ודוחים.
שמו של הסרט הוא דו-משמעי: "Der ewige Jude" הוא "היהודי הנודד" – דמות מן הפולקלור האירופאי-נוצרי, המייצגת את כפירתו של היהודי בישו ואת עונש הגלות והנדודים שנגזר עליו בשל כך; ובו בזמן, מרמז השם כי מאפייניו השליליים של היהודי הם נצחיים, וכי דמות היהודי המודרני והמשכיל המוכר בגרמניה אינה אלא הסוואה לתכונותיו המזיקות, שלעולם לא ישתנו.
תצוגה זו היא ברובה אלגורית, שכן, הנאצים עצמם היו בעלי עמדה אנטי-נוצרית, ועמדה זו קיבלה ביטוי בסרט, ויפורט עליה בהמשך.
קריין הסרט, הארי גיזֶה, קריין אף את יומן החדשות של גרמניה הנאצית מסוף שנת 1940 ועד לנפילת המשטר.