כל מה שרצית לדעת על היינץ ראו:
היינץ (היינריך) ראו (Heinz (Heinrich) Rau; 10 בנובמבר 1896 – 13 בפברואר 1965) היה אדריכל ומתכנן ערים ישראלי יליד גרמניה, ממובילי הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל ומחלוצי מתכנני ירושלים המודרנית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
היינץ נולד בברלין בירת הקיסרות הגרמנית למשפחה דתית, והיה השני מתוך שמונת ילדי המשפחה, אחיהם של ארתור ראו וגרדה אוקס.
שם סיים לימודי נגרות ועיצוב פנים.
הוא עזב את גרמניה עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, ועלה לארץ ישראל.
בשנים הראשונות עבר עם האדריכל הנודע ריכרד קאופמן, ולאחר מכן פתח משרד משלו לתכנון אדריכלי בירושלים ב-1935.
עבודותיו הראשונות היו תכנון בתי מגורים פרטיים בירושלים, בתל אביב ובחיפה.
בשנות ה-30 וה-40 היה בין מובילי עקרונות הסגנון הבינלאומי בירושלים המנדטורית.
הוא נודע בקנאותו לעקרונות המודרניזם ובקפדנותו היתרה על פרטים ועל ביצוע מדוקדק של תוכניותיו, שאותן נהג לשרוף עם סיום הפרויקט.
לשיטתו, על הבניין עצמו להוות עדות יחידה לתכנון העומד מאחוריו.
לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה, היה ראו שותף להתארגנות קבוצה של כלכלנים, מתכנני ערים ועסקני ציבור תחת השם "החוג לרפורמה התיישבותית", יחד עם יוסף טישלר, אליעזר לבנה, אליעזר ברוצקוס ואחרים.
החוג קרא לפזר את האוכלוסייה בתכנון ההתיישבות, ולתת עדיפות לפריפריה על פני המרכז.
ב-1949, כמנהל לשכת התכנון המחוזית, עמד ראו בראש צוות שהכין תוכנית אב לעיר ירושלים, יחד עם האדריכל דוד אנטול ברוצקוס.
התוכנית, שנודעה כ"תוכנית ראו", התייחסה לעיר כיחידה שלמה ולא התחשבה בחלוקתה בין ישראל לירדן בקווי שביתת הנשק.
תוכנית ראו הייתה תוכנית רעיונית בלבד ללא תוקף חוקי, אך היא קבעה מספר עקרונות יסוד שהנחו את המשך פיתוחה של העיר.
התוכנית אימצה כמה מקווי היסוד של המתכננים הבריטיים של ירושלים, בין היתר את עקרון הבנייה על הגבעות תוך השארת העמקים כשטחים ירוקים, ואת מדיניות הבנייה באבן.
כמו כן קבעה התוכנית את ייעודה של גבעת רם כמרכז מוסדות השלטון של המדינה.
ב-1950 היה היינץ ראו שותף לתכנון קריית הממשלה במקום, יחד עם יוסף קלארווין וריכרד קאופמן.
ב-1954 חבר אליו האדריכל דוד רזניק, שעבר מתל אביב לירושלים, והם הפעילו משרד משותף עד 1958.
בין היתר תכנן ראו באותה תקופה כמה ממבני קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, הבולט והמפורסם שבהם המבנה הכיפתי של בית הכנסת (1956) בתכנון משותף של רזניק וראו, על פרויקט זה זכה בפרס רכטר.
מבנה ראוי לציון נוסף של ראו בקמפוס הוא בניין המכון למתמטיקה (1959).
ב-1963 תכנן ראו את הבניין הראשון בקמפוס היברו יוניון קולג' בירושלים, ברחוב המלך דוד.
המבנה המודרניסטי בחיפוי אבן נסורה, מאכלס את משרדי המנהלה ובית הכנסת ונחשב נציג מובהק של הסגנון הבינלאומי המאוחר.
בשנות ה-80 זכה הקמפוס להרחבה בתכנונו של משה ספדיה.
ב-1964 פרש ראו ושב לגרמניה, שם התבודד בעיירה באד טיינאך שביער השחור.
הוא נפטר שם ב-1965.