כל מה שרצית לדעת על הייסטינגס איזמי:
הייסטינגס ליונל איזמי, ברון איזמי הראשון (באנגלית: Hastings Lionel Ismay, 1st Baron Ismay; 21 ביוני 1887 – 17 בדצמבר 1965) היה איש צבא ודיפלומט בריטי הידוע בשל תפקידו כעוזרו הצבאי של וינסטון צ'רצ'יל בתקופת מלחמת העולם השנייה, וכמזכיר הכללי הראשון של ברית נאט"ו, בין 1952 ל-1957.
איזמי נולד בהודו ב-1887 אך התחנך באנגליה בבית הספר צ'רטרהאוס, ובאקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט.
לאחר שסיים את חוק לימודיו באקדמיה הצטרף כקצין לצבא הודו הבריטית.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בסומלילנד הבריטית, שם סייע בדיכוי מרד "המולה המטורף", מוחמד עבדאללה חסן.
ב-1925 היה לעוזר למזכיר הוועדה להגנת האימפריה, ( Committee of Imperial Defence – גוף שהיה חלק מממשלת בריטניה בין מלחמת הבורים השנייה למלחמת העולם השנייה, ועסק במחקר ותכנון אסטרטגי).
לאחר שהועלה לדרגת קולונל שירת כמזכירו הצבאי של לורד וילינגדון, המשנה למלך בהודו, ואז שב להיות לסגן מזכיר הוועדה להגנת האימפריה בשנת 1936.
ב-1 באוגוסט 1938, כשנה לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, התמנה איזמי למזכיר הוועדה להגנת האימפריה, והחל בתכנון לקראת המלחמה הקרבה.
במאי 1940 כאשר התמנה וינסטון צ'רצ'יל לראש ממשלת בריטניה, התמנה איזמי לעוזרו הצבאי הראשי.
בתפקיד זה שימש איזמי כחוליה המקשרת בין צ'רצ'יל וועדת ראשי המטות, שבה ישבו ראשי הצבא הבריטי, הצי הבריטי וה-RAF.
איזמי שימש למעשה כחבר נוסף בוועדה, וכמזכיר הוועדה.
בתפקידו זה ליווה את צ'רצ'יל לוועידות רבות במהלך המלחמה, בהן דנו ראשי בעלות הברית בניהול המלחמה.
לאחר תום המלחמה נותר איזמי בשירות פעיל למשך שנה נוספת, וסייע בארגון מחדש של משרד ההגנה הבריטי.
לאחר מכן פרש משירות פעיל ושימש כראש מטהו של המשנה למלך בהודו הלורד לואי מאונטבטן.
בתפקיד זה סייע בהענקת עצמאות להודו וחלוקתה להודו ופקיסטן.
בין 1948 ל-1951 היה יושב ראש המועצה של פסטיבל בריטניה, אירוע חד פעמי חשוב שסייע להעניק לעם הבריטי תחושת שיקום לאחר ההרס שגרמה המלחמה.
ב-1951 כאשר שב צ'רצ'יל לשלטון, מינה את איזמי לשר בממשלתו האחראי על היחסים עם מדינות חבר העמים הבריטי, אך איזמי החזיק בתפקיד זה כחצי שנה, ופרש על מנת להיות למזכיר הכללי הראשון של ברית נאטו.
הוא שירת בתפקיד זה עד שנת 1957 וסייע בהקמתה ובהגדרת שטחי פעולתה של הברית.
לאחר פרישתו מנאטו, כתב את זכרונותיו, ושירת במגוון של תפקידים ציבוריים ועסקיים.
הוא מת בשנת 1965.