היסטוריה של גיברלטר


כל מה שרצית לדעת על היסטוריה של גיברלטר:
ההיסטוריה של גיברלטר, חצי אי קטן הממוקם בדרום החוף האיברי סמוך לכניסה לים התיכון, משתרעת על פני 2,900 שנים.
גיברלטר השתנתה ממקום שהיה מושא להערצה בימי קדם ועד ל"אחד מהמקומות המבוצרים ושבעי המלחמה באירופה".
מיקומה של גיברלטר העניק לה חשיבות יוצאת דופן בהיסטוריה של אירופה, והעיר המבוצרת הנמצאת בה, שהוקמה בימי הביניים, אירחה חילות מצב של ממלכות ומדינות רבות וסבלה מקרבות ומצורים רבים במהלך הדורות.
בגיברלטר התיישבו לראשונה ניאנדרטלים לפני כ-50,000 שנים, וכנראה מקום זה היה מנקודות ההתיישבות הניאנדרטליות האחרונות בעולם טרם נעלמו לפני כ-24,000 שנים.
גיברלטר מתחילה להופיע בספרות ההיסטורית הכתובה באזור שנת 950 לפנה"ס בהקשר לפיניקים שישבו בסמוך אליה.
צוק גיברלטר, או Mons Calpe כשמו בתקופה ההיא, היה נערץ על הרומאים והיוונים כאחד משני עמודי הרקולס, שנוצרו על ידי הרקולס במהלך משימתו העשירית.
גיברלטר נהייתה לחלק מהממלכה הוויזיגותית של היספניה לאחר קריסת האימפריה הרומית, ובשנת 711 לספירה נכבשה על ידי המורים מצפון אפריקה.
תחת השלטון המורי הוקמה בגיברלטר ההתיישבות הקבועה הראשונה בתולדותיה, ושמה שונה ל"ג'בל אל-טאריק" ("הר טאריק", על שם המצביא המוסלמי טאריק בן זיאד) ולאחר מכן השתבש ונעשה ל"גיברלטר".
ממלכת קסטיליה הנוצרית סיפחה את גיברלטר בשנת 1309, איבדה אותה למורים בשנת 1333 ולבסוף כבשה אותה שוב בשנת 1462.
גיברלטר נהייתה לחלק מממלכת ספרד המאוחדת ונותרה תחת שלטון ספרדי עד לשנת 1704.
היא נכבשה במהלך מלחמת הירושה הספרדית על ידי צי אנגלי-הולנדי בשמו של קרל השישי מלך אוסטריה, הטוען ההבסבורגי לכתר הספרדי.
כשהמלחמה הסתיימה ספרד מסרה את גיברלטר לבריטניה על פי התנאים של הסכם אוטרכט.
ספרד ניסתה להחזיר לעצמה את השליטה על גיברלטר, שהוכרזה כבר כמושבה בריטית, על ידי לחץ צבאי, דיפלומטי וכלכלי.
גיברלטר הייתה נצורה ומופגזת קשות במהלך שלוש מלחמות שנערכו בין בריטניה לספרד, אך בכל המקרים התוקפים נהדפו.
עם סיום המצור האחרון על גיברלטר, בסוף המאה ה-18, לגיברלטר כבר היה רקורד של 14 מצורים עליה במהלך 500 שנים בלבד.
המושבה הבריטית בגיברלטר צמחה במהירות במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונעשתה לאחת מן העמדות הבריטיות החשובות ביותר בים התיכון.
גיברלטר שימשה כנקודת אספקה ראשית לספינות שהיו בדרכן להודו דרך תעלת סואץ.
בסיס ימי גדול של הצי הבריטי הוקם בה בסוף המאה ה-19.
השליטה הבריטית על גיברלטר איפשרה לבעלות הברית לשלוט על הכניסה לים התיכון במהלך מלחמת העולם השנייה.
גיברלטר הותקפה מספר פעמים על ידי גרמניה, איטליה וצרפת של וישי אך מבלי שנגרם לה נזק רב.
הרודן הספרדי פרנסיסקו פרנקו סירב להצטרף לנאצים למבצע פליקס, התוכנית הנאצית להשתלטות על גיברלטר, אך לאחר המלחמה חידש את טענת ספרד לשלטון על גיברלטר.
כשהמחלוקת הטריטוריאלית סביב גיברלטר התעצמה, סגרה ספרד את הגבול עם גיברלטר מ-1969 ועד ל-1985.
עמדתה של ספרד נתמכה על ידי מדינות אמריקה הלטינית, אך תוצאות משאל העם בגיברלטר הבהירו שהתושבים רוצים את שלטון בריטניה.
שיחות בין ספרד לבריטניה לגבי מעמדה של גיברלטר נמשכו, אך לא הביאו לשום תוצאות.
מאז 1985 גיברלטר עברה שינויים גדולים כתוצאה מצמצום בהתחייבויותיה הצבאיות של בריטניה בטריטוריות שלה מעבר לים.
רוב כוחות הצבא הבריטי עזבו את גיברלטר, שכבר לא נחשבה לבעלת חשיבות אסטרטגית ביטחונית מיוחדת.
כלכלתה של גיברלטר מבוססת כיום על תיירות, שירותים פיננסיים, ספנות והימורים.
גיברלטר היא במידה רבה בעלת שלטון עצמי, ויש לה פרלמנט משלה וממשלה משלה, על אף שהממלכה המאוחדת אחראית על ההגנה עליה ועל מדיניות החוץ שלה.
ההצלחה הכלכלית שלה, הפכה את גיברלטר לאחד מהאזורים העשירים באיחוד האירופי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להיסטוריה של גיברלטר:
גיברלטר: היסטוריה