היסטוריה של הממלכה המאוחדת


כל מה שרצית לדעת על היסטוריה של הממלכה המאוחדת:
הממלכה המאוחדת היא מדינה ריבונית הכוללת את אנגליה, סקוטלנד, ויילס (באי בריטניה הגדולה) ואת צפון אירלנד.
בעבר, כלל שטח הממלכה את שטחו המלא של האי אירלנד.
השלטון הבריטי על האי האירי נמשך כמאה שנים עד ההכרזה על עצמאות אירלנד ב-1921.
המבנה הנוכחי של המדינה החל להתגבש לאחר העברתו של חוק האיחוד הראשון, שאיחד את הפרלמנט האנגלי עם הפרלמנט הסקוטי, ויצר ישות מדינית אחת בשם ממלכת בריטניה הגדולה.
לאחר חוק זה התקבל חוק נוסף בשם חוק האיחוד של 1800, שאיחד את ממלכת בריטניה הגדולה ואת ממלכת אירלנד, ויצר את הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד.
ב-1922 קיבלה מדינת אירלנד החופשית את עצמאותה, וצפון אירלנד נותרה כחלק מהממלכה המאוחדת.
כתוצאה מכך, החל מ-1927 שמה הרשמי של הממלכה הוא הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד‏.
שמה של המדינה מקוצר בדרך כלל לבריטניה או ל-UK (ראשי תיבות של United Kingdom שמתורגם לשם הממלכה המאוחדת).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להיסטוריה של הממלכה המאוחדת:
הממלכה המאוחדת: היסטוריה
היסטוריה של מדינות אירופה
בריטניה: היסטוריה
הממלכה המאוחדת