כל מה שרצית לדעת על היסטוריה של טרינידד וטובגו:
טרינידד וטובגו היא מדינה בדרום הים הקריבי, סמוך לחופי ונצואלה, המורכבת משני איים מרכזיים – טרינידד וטובגו.
תושביהם הראשונים של האיים היו ככל הנראה מתרבות אורטוירואיד, והם התיישבו בהם לפני כ-7,000 שנה.
במשך כ-6,500 שנה יושבו האיים בידי תרבויות שונות שמקורן באיים הקריביים או בחלקה הצפוני של דרום אמריקה.
ב-1498 הגיע כריסטופר קולומבוס לטרינידד, ובמהלך המאה ה-16 החלו הספרדים בניסיונות בקולוניזציה של האי טרינידד, ומאז 1592 יישבו אותו באופן קבוע.
בדומה ליתר מושבותיהם ביבשת אמריקה, הספרדים הפעילו בטרינידד את מוסד האנקומיינדה, והשתמשו בתושבים הילידים ככוח עבודה.
המושבה נחשבה זניחה למדי, עד שב-1783 החליטו הספרדים להעניק קרקעות בחינם למתיישבים קתולים.
עיקר הנענים להצעה היו צרפתים ועבדים משוחררים מהאיים הסמוכים, בעיקר ממוצא אפריקאי.
ב-1797 כבשו הבריטים את טרינידד, והיא הייתה למושבה בריטית.
ההתיישבות האירופית בטובגו החלה מאוחר יותר מאשר בטובגו, והמתיישבים הראשונים היו הולנדים, שהגיעו ב-1628.
השליטה באי הקטן החליפה ידיים לא פחות מ-33 פעמים בין המעצמות השונות – בריטניה, הולנד, ספרד, צרפת ושבדיה, עד שנמסרה סופית לבריטניה ב-1814.
ב-1889 סופחה מושבה זו לטרינידד.
ב-1838 ביטלו הבריטים את העבדות בטרינידד.
רוב העבדים ששוחררו סירבו לחזור לעבוד במטעי הסוכר, ובמקומם הביאו הבריטים עובדים ממקומות שונים בעולם, הבולטים שבהם משרתים חוזיים שהגיעו מהודו.
במהלך המאה ה-19 פינו גידולי הסוכר את מקומם בהדרגה לגידולי קקאו כתעשייה המרכזית במושבה.
בסוף המאה התגלה בטרינידד נפט, אך הפקתו החלה באופן משמעותי רק בראשית המאה ה-20, וכיום ענף זה הוא המנוע המרכזי בכלכלת המדינה.
השינויים הדמוגרפיים שהביאו עמם גלי ההגירה והבאת העבדים לאורך השנים, יצרו מתיחויות בתקופת השלטון הבריטי, שהגיעו לשיאן במהומות הקנבולה (1881), בהם פעלו הבריטים נגד מנהגי הקהילה השחורה בתקופת הקרנבל ובטבח הוסיי, שבו פוזרה תהלוכה של שיעים ממוצא הודי תוך שימוש באש חיה.
ב-1925 החלו הבריטים בסדרה של מהלכים שהקנו לתושבים מידה מסוימת של שלטון עצמי.
ב-1958 הוקמה מדינה חדשה, הפדרציה של איי הודו המערבית, שכללה את מרבית המושבות הבריטיות בים הקריבי.
הפדרציה לא החזיקה מעמד זמן רב והתפרקה לגורמים.
טרינידד וטובגו הכריזה על עצמאותה ב-31 באוגוסט 1962.
גם לאחר עצמאותה נשארה טרינידד וטובגו בחבר העמים הבריטי, וראש המדינה הייתה אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת.
ב-1976 נערך שינוי משטרי שהפך אותה לרפובליקה.
מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 נהנית טרינידד וטובגו משגשוג כלכלי, בעיקר כתוצאה מרווחי תעשיית הנפט.
ב-1990 התרחש ניסיון הפיכה במדינה, שהנהיגו חברי הארגון המוסלמי ג'מעת אל מוסלימין, במהלכו השתלטו על בניין הפרלמנט והחזיקו בראש הממשלה, א.
נ.
ר.
רובינסון, ובמרבית שריו כבני ערובה במשך מספר ימים.