כל מה שרצית לדעת על היסטוריה של ממלכת ירושלים:
ההיסטוריה של ממלכת ירושלים התחילה בכיבוש ירושלים על ידי משתתפי מסע הצלב הראשון בקיץ 1099, הממלכה ששלטה בירושלים נכבשה ב-1187, אולם נוכחות הצלבנים בארץ ישראל נמתחה לאורך מאתיים שנה עד להכחדתה על ידי צבא האימפריה הממלוכית בכיבוש עכו בשנת 1291.
תקופה זו, המתועדת היטב יחסית לתיאור ההיסטורי של ארץ ישראל בימי הביניים, סוערת, רבת אירועים ובעלת חשיבות וזיקה לאירועים בני ימינו.
ההיסטוריה של ממלכת ירושלים היא מסכת אינטנסיבית ואלימה במיוחד, גם על רקע ההיסטוריה של ארץ ישראל.
מערכות צבאיות נועזות, כיבושים, ומפלות אירעו מדי שנה וכמעט ללא מנוחה או הפוגה.
בנוסף לכך הפנו הצלבנים חלק נכבד מתשומת לבם למערכת תככים ומזימות פנימיים שכללו מעשי בגידה, רצח וניאוף.
למרות משאביה המוגבלים ביותר ומחסור תמידי בכוח אדם ובאמצעים חומריים הצליחה ממלכת ירושלים לבסס עצמה ככוח בעל חיות בלתי רגילה, לכפות את עובדת קיומה על עולם האסלאם שנזקק לכל כוחו על מנת להתמודד ולבסוף להכחיד את המדינה הצלבנית.
בתקופת ממלכת ירושלים, יצאה ארץ ישראל מהרצף ההיסטורי של שליטת אימפריות אל שליטתה של המדינה הצלבנית כממלכה עצמאית שירושלים בירתה.
אירוע היסטורי קצר חיים זה היה בעל השפעה שאין להפריז בחשיבותה על ההיסטוריה של המזרח הקרוב, ההיסטוריה של אירופה, התאולוגיה של הנצרות, המחשבה המדינית, המשפטית והצבאית.
מונחי יסוד ואירועים מרכזיים בהיסטוריה של ממלכת ירושלים משמשים גם היום כמושגי מפתח בפוליטיקה ובשיח הציבורי.
המחקר ההיסטורי של ממלכת ירושלים נמשך לאורך המאות האחרונות והיה מוקד לחילוקי דעות בהתאם לחוקר ולתקופה.
ההיסטוריה של ממלכת ירושלים נחלקת באופן גס לשני פרקים – הממלכה הראשונה, שהתקיימה מכיבוש ירושלים עד לאובדנה בקרב קרני חיטין והממלכה השנייה, שקמה לאחר מסע הצלב השלישי ונחרבה עם כיבוש עכו על ידי הממלוכים.
במקביל לחלוקה זו קיימת חלוקת משנה על פי מסעי הצלב העיקריים לארץ ישראל ותקופות שלטונם של המלכים הצלבניים.