כל מה שרצית לדעת על היסטוריה של ספרד:
היספניההכיבוש המוסלמי של ספרדאל-אנדלוס והרקונקיסטהממלכת ספרדספרד ההבסבורגיתעידן ההארההמאה ה-19אנרכיזם בספרדהרפובליקה הראשונההרסטורציההרפובליקה השנייהמלחמת האזרחיםשלטון פרנקוספרד המודרניתספרדההיסטוריה של ספרד מתחילה בתקופה הפרהיסטורית, עוברת דרך תקופת האימפריאליזם, שבה ספרד החזיקה באימפריה שהתקיימה במשך כ-400 שנים (מהמאה ה-15 ועד המאה ה-19), ועד לתקופה המודרנית, שכללה בין היתר את מלחמת האזרחים, תקופת שלטונו של פרנקו ולאחרונה הצטרפותה של ספרד לאיחוד האירופי.
מיני אדם קדומים חיו בצפון חצי האי האיברי לפני יותר ממיליון שנה, והוא אוכלס על ידי בני המין האנושי המודרני לפני כ- 35 אלף שנה.
במהלך האלף הראשון לפני הספירה הייתה הגירה לספרד בעיקר מכיוון צפון, דרך הפירנאים, של עמים שונים: איברים, קלטים, קלטיברים, טרטסים, פיניקים, יוונים, ויזיגותים, קרתגים, רומאים, סואבים.
בחציו השני של האלף הראשון לפני הספירה ספרד הייתה שדה הקרב היבשתי העיקרי במלחמה בין רומא וקרתגו.
לאחר ניצחון הרומאים במלחמה הפכה ספרד למושבה רומית וסופחה לאימפריה שזה עתה קמה.
השלטון הרומי הביא עמו את השפה הלטינית, אשר ממנה התפתחה הספרדית לצידן של הפורטוגזית, הקטלאנית ושפות רומאניות נוספות.
בשנת 711, לאחר התפרקות האימפריה הרומית, פלשו המורים (צבא של ברברים וערבים, בספרדית: Los Moros) לחצי האי האיברי מצפון אפריקה בהנהגתו של טאריק איבן זיאד (בערבית: طارق بن زياد), כבשו כמעט את כל חצי האי והקימו את הממלכה המוסלמית.
כך נותקו חלקים רבים של ספרד מאירופה הנוצרית וחוברו לעולם המוסלמי בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, שהיה מפותח מאוד יחסית לאירופה, שהייתה בשיאה של "תקופת החושך" (ראו ימי הביניים).
במשך כ-700 שנים נלחמו המוסלמים והנוצרים על השליטה בחצי האי האיברי.
הנוצרים הקימו את ממלכות לאון (Leòn), קסטיליה (Castillia), נווארה (Navarra) וארגון (Aragon).
הממלכות הנוצריות נהגו להלחם זו בזו, והתאחדו רק לשם הלחימה במוסלמים.
ככל שהתקדם הזמן, הנוצרים צברו יותר כוח ודחקו את המוסלמים לדרום האי האיברי, ולבסוף מחוצה לו כליל.
המוסלמים נוצחו סופית ב-1492, שהייתה שנת התפנית של ספרד.
בתקופה זו ספרד אוחדה תחת השלטון הנוצרי.
פרננדו ואיזבלה, מלכי ספרד המאוחדת הראשונים, פרסמו צו המגרש את כל יהודי ספרד, או ליתר דיוק, כל מי שאינו נוצרי (צו זה כלל את המוסלמים ומיעוטים אחרים).
(ראו גירוש ספרד).
במקביל קולומבוס הגיע לאיים בים הקריבי והיה עתיד לגלות כי גילה יבשת חדשה.
הספרדים השתלטו על היבשת החדשה שקולומבוס גילה (ראו אמריקה), והקימו עליה מושבות ספרדיות.
בנוסף, ספרד השתלטה על אזורים נרחבים באזור השפלה (בלגיה והולנד), וכמו כן גם על הפיליפינים ודרום איטליה.
ספרד הייתה הממלכה החזקה בעולם עד לתקופתו של פליפה השני, מלך ספרד (סוף המאה ה-16), בה החלה הממלכה לשקוע.
בתקופה זו הולנד ופורטוגל הצליחו להשתחרר מהכיבוש הספרדי ולהקים מדינות עצמאיות.
ספרד נקלעה לעימותים ומלחמות נגד האנגלים, הטורקים, הצרפתים וההולנדים, ובכך המשיכה לשקוע.
בתחילת המאה ה-19 התחילו מדינות שונות, בעיקר באמריקה הלטינית, להכריז על עצמאות, והאימפריה הספרדית הלכה וקטנה, עד שלבסוף התפוררה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, בה שמרה ספרד על נייטרליות, הוחלף השלטון המלוכני בשלטון דיקטטורי, אך לאחר התקוממויות הודח השלטון הדיקטטורי והוקמה רפובליקה סוציאליסטית.
השלטון החדש ניסה להקטין את כוחם של הצבא והכנסייה לטובת העניים ופשוטי העם.
בעקבות שינויים בתחום זה התמרדו מספר חיילות בצבא הספרדי בראשותו של הגנרל פרנסיסקו פרנקו, אשר ביקשו להנהיג משטר פשיסטי.
מלחמת האזרחים בספרד נמשכה כשלוש שנים (עד 1939), והסתיימה בניצחונו של פרנקו, אשר שלט במשך 37 שנים.
פרנקו מצידו תמך בגלוי בהיטלר ומוסוליני, אם כי לא התערב במלחמת העולם השנייה.
עם מותו הוחזר המשטר המלוכני, אשר הקל מעט את האיסורים על חופש הביטוי.
ב-1977 נערכו בחירות חופשיות, והמפלגה הסוציאליסטית נבחרה לשלטון.
מאז ספרד מתפקדת כמדינה דמוקרטית.