כל מה שרצית לדעת על היסטוריה של קמרון:
המתיישבים הקדומים ביותר בקמרון היו ככל הנראה הבאקה (פיגמים), והם עדיין מאכלסים את האזורים המיוערים של מחוזות הדרום והמזרח במדינת קמרון המודרנית.
דוברי שפות בנטו שבאו מהרמות של צפון מערב קמרון היו מבין הקבוצות הראשונות שיצאו משם, לפני פולשים אחרים שעשו כמוהם.
ממלכת מאנדרה בהרי המאנדרה נוסדה בסביבות שנת 1500 ושמה נודע בגלל מבנים מבוצרים יפהפיים שנבנו על ידי אנשיה, אם כי מטרת בנייתם וההיסטוריה של מבנים אלה נותרו עלומים עד היום.
ייתכן שלקונפדרציית הארו (Aro) מניגריה היו שלוחות במערב קמרון, שהיה תחת שליטה בריטית במאות ה-18 וה-19.
החל משנות ה-70 של המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-19 החלו הפולאני (פולה), עם של נוודים פסטורליים (כלומר נוודים שעיקר פרנסתם נובע מגידול חיות מבויתות ותוצרתן) מוסלמים ממערב הסאהל, לכבוש את חלק הארי של צפון קמרון, תוך שהם משעבדים את רוב התושבים שם, או לחלופין מאלצים אותם להגר משם.
אף על פי שהפורטוגלים הגיעו לחופיה של קמרון כבר בתחילת המאה ה-16, החשש ממגפת המלריה מנע מהאירופאים מלכבוש ולהתיישב בחלקיה הפנימיים של קמרון.
דבר זה השתנה החל משנות ה-70 של המאה ה-19, כאשר התרופה למלריה כינין הפכה זמינה בכמויות גדולות.
בתקופות המוקדמות יותר, הייתה מרבית הנוכחות האירופאית בקמרון מוקדשת למסחר באזורי החופים ולרכישת עבדים.
החלק הצפוני של קמרון היווה בתורו חלק חשוב מרשת מסחר העבדים של המוסלמים באפריקה.
עד אמצע המאה ה-19 כבר הופסקה ברובה פעילות הסחר בעבדים.
מיסיונרים נוצרים היו נוכחים בקמרון למן שלהי המאה ה-19 ועדיין נמצאים בחברה הקמרונית גם היום.
רחוב מרכזי ביאונדה, בירת קמרון
נלקח מויקיפדיה