כל מה שרצית לדעת על היפרכוס:
הִיפַּרְכוֹס (ביוונית: Ίππαρχος) (חי בסביבות 120 – 190 לפנה"ס) היה אסטרונום, גאוגרף ומתמטיקאי הלניסטי.
עם הישגיו נמנים חישוב אורך השנה בסטייה של כ-6 דקות, המצאת שיטת קואורדינטות למציאת מיקומו המדויק של כל כוכב וקביעת סולם לדירוג עוצמת האור של כוכבים, המשמש אסטרונומים עד היום.
היפרכוס נולד בניקאה (Nikaia), כיום אִיזְנִיק שבטורקיה, ומת ככל הנראה באי רודוס.
ידוע כי פעל בין השנים 147 לפנה"ס ו-127 לפנה"ס.
היפרכוס נחשב לגדול הצופים בכוכבים ובעיני אחדים לגדול האסטרונומים של העת העתיקה.
הוא היה היווני ההלניסטי הראשון שפיתח מודלים כמותיים ומדויקים של תנועת השמש והירח.
לצורך כך השתמש בתצפיות האסטרונומיות ובידע שהצטבר במשך מאות שנים אצל הכשדים שבבבל.
הוא גם היה הראשון אשר יצר טבלה טריגונומטרית, שאפשרה לו לפתור כל משולש.
בעזרת התאוריות הסולאריות והלונאריות והטריגונומטריה המספרית שלו, היה כנראה הראשון שפיתח שיטה אמינה לחיזוי ליקויי חמה.
הישגיו האחרים כוללים את גילוי הנקיפה (פרצסיה) של נקודות השוויון, חיבור קטלוג הכוכבים הראשון של העולם המערבי וכפי הנראה גם את המצאת האצטרולב.
הסינתזה של פטולמאוס קלאודיוס (תלמי), שפעל שלוש מאות שנים אחרי היפרכוס והסתמך עליו, דחקה בסופו של דבר את עבודתו.
היפרכוס כתב לפחות ארבעה-עשר ספרים, אך מכולם נשתמר על ידי מעתיקים מאוחרים רק הקומנטאר שלו על הפואמה האסטרונומית המפורסמת של אראטוס (Aratos).
משום כך ידיעותינו אודות היפרכוס מועטות יחסית.
הוא נפטר ברודוס, יוון.