כל מה שרצית לדעת על הלאמה:
הַלְאָמָה הוא מונח המתאר פעולה של נטילת קניין מידי בעליו על ידי המדינה והפיכתו, לפיכך, לרכוש הלאום.
המונח מתאר לרוב נטילת קניין פרטי, אבל לעתים הוא מתייחס גם לנטילת קניין של רשויות מקומיות.
המונח ההפוך להלאמה הוא הפרטה.
פעולה של הלאמה אחרי הפרטה מכונה "הלאמה מחדש".
ישנם שני סוגים עיקריים מוכרים של הלאמה: האחד הוא הפקעת חברה פרטית מתוך שיקול אידאולוגי לפיו מוטב, מבחינה עקרונית וללא קשר למצבה בזמן נתון, שתהיה ברשות המדינה.
הלאמה זו נעשית לעתים קרובות ללא תמורה הולמת או ללא תמורה כלל.
השני הוא הלאמת חברה הנתפשת כחשובה, ומצויה בקשיים כלכליים, מתוך מחשבה שפשיטת-רגל שלה תפגע קשות במשק כולו.
הדוגמאות המובהקות ביותר לפעולה של הלאמת-הפקעה הן הפעולות המאפיינות משטרים סוציאליסטים וקומוניסטים רבים, שכן הלאמת הקניין הפרטי היא אחד מעיקרי התורה המרקסיסטית.
על–פי התורה המרקסיסטית, קניין פרטי הוא גזל ועל כן הלאמתו אינה עוול אלא תיקון עוול.
פעולות של הלאמה קיימות לעתים גם תחת משטרים שאינם סוציאליסטים, במיוחד אחרי מהפכות, שבעקבותיהן הולאמו נכסיו הפרטיים של השליט הקודם ומקורביו.
במדינות שהשתחררו משליטתן הישירה או העקיפה של מעצמות קולוניאליות, הולאמו לעתים נכסים ציבוריים (כגון בארות נפט) מידי חברות זרות, בטענה שהם נעשקו מן העם ללא תמורה הוגנת.
דוגמה בולטת היא הלאמת תעלת סואץ על ידי שליט מצרים נאצר.
מספר משטרים לאומניים וגזעניים הלאימו את נכסיהם של מיעוטים אתניים.
בין אלה, גרמניה הנאצית הפקיעה את רכושם של היהודים, וזימבבווה בהנהגת רוברט מוגאבה הפקיעה את חוותיהם של מתיישבים ממוצא אירופי.
בהלאמה מסוג זה הבעלות הממשלתית היא לרוב רק שלב-מעבר, והנכסים מועברים בהמשך לבעלות פרטית של בני הקבוצה השלטת.
פעולות הלאמת-הצלה מתרחשות ברוב המקרים כאשר חברה גדולה ובעלת מוניטין עומדת לפשוט רגל.
פעולת ההלאמה מכוונת להצילם ממצב זה.
פעולות הלאמה נפוצות במיוחד כאשר החברה נתפשת כבעלת חשיבות לכלכלה ולחברה, או כאשר מספר חברות במגזר מסוים עומדות בפני סכנת פשיטת רגל בו-זמנית.
בישראל, לדוגמה, הולאמו הבנקים העיקריים בשנת 1983 אחרי "משבר הבנקים" כדי להצילם מפשיטת רגל.
במקומות רבים נגעה ההלאמה לחברות רכבות, תעופה, משאבי-טבע, ובנקים.
המשבר הפיננסי שהחל בסוף שנת 2007 בארצות הברית והתדרדרותו לאורך שנת 2008 הביאו לקריסה של בנקים למשכנתאות כגון פרדי מק ופאני מיי וגופים פיננסיים מרכזיים, והביא לסדרה של מהלכי הלאמה של סוכנויות משכנתאות וביטוח והזרמת כספים למערכת הפיננסית בידי הממשלה הפדרלית.
מהלכים אלו סיימו כ-20 שנה בהן הסתמן כי ההלאמה הופכת להיסטוריה נשכחת, והציתו מחדש את הדיון בבעלות ציבורית מול פרטית.