כל מה שרצית לדעת על הלגיונות הצ'כוסלובקיים במלחמת העולם הראשונה:
הלגיונות הצ'כוסלובקיים (בצ'כית: Československé legie, בסלובקית: Československé légie) במלחמת העולם הראשונה היו יחידות של מתנדבים צ'כים וסלובקים שלחמו לצד מדינות ההסכמה, וזאת בזמן שארצות מולדתם היו חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית שהייתה אחת ממעצמות המרכז.
המניע להחלפת הצד הייתה ההנחה שמפלה של מעצמות המרכז תזרז את עצמאות ארץ מוצאם.
הקמת היחידות נעשתה בעידודם של אינטלקטואלים צ'כים גולים, כמו תומאס מסריק.
הכינוי "לגיונות" ניתן לאחר תום פעולת היחידות הצ'כוסלובקיות, ולא היה בשימוש בעת קיומן.
גם השם צ'כוסלובקיה נכנס לשימוש רק לאחר מלחמת העולם הראשונה.
היחידות הצ'כוסלובקיות, שלחמו בשורות מדינות ההסכמה, הורכבו ברובן משבויי מלחמה, רובם מצ'כיה ומיעוטם מסלובקיה, שנפלו בשבי, לרוב בשבי הרוסי, עת שירתו בצבא אוסטרו-הונגריה במלחמת העולם הראשונה, ושניאותו לעבור לצידו השני של המתרס, וזאת למרות שבמקרה של נפילה חוזרת בשבי ריחף מעל ראשם עונש מוות כעריקים.
חלקם הגדול של הצ'כוסלובקים לחמו בשורות הצבא הרוסי.
לאחר המהפכה הבולשביקית השלטונות החדשים הסכימו לאפשר לצ'כוסלובקים מעבר דרך סיביר, ומסיביר, דרך נמל ולדיווסטוק, לארצות הברית, ומשם לאירופה; אלא שתנאי מלחמת האזרחים הרוסית הִקשו על ביצוע התוכנית וחיילי הלגיון הצ'כוסלובקי נאלצו לעבור אודיסיאה עד שיצאו מתחומי רוסיה, ואף זאת, זמן רב לאחר תום מלחמת העולם הראשונה.
יחידות של צ'כים וסלובקים לחמו כמתנדבים גם בצבאות אחרים של מדינות ההסכמה: בצבא האיטלקי ובצבא הצרפתי.
מספרם של הצ'כוסלובקים שלחמו בשורות מדינות ההסכמה, כולל כאלה שלא הוקמו בהן יחידות מיוחדות עבורם, נאמד בכ-130,000, אך מספר זה כולל מהגרים שעזבו טרם המלחמה את המחוזות מהם הורכבה צ'כוסלובקיה לאחריה.