כל מה שרצית לדעת על המאה ה-18:
המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
במונחים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים, היסטוריונים נוטים לתחום את המאה ה-18 בין השנים 1715 ו-1789, החל ממותו של לואי הארבעה עשר מלך צרפת וכלה במהפכה הצרפתית.
המעצמות האירופיות העיקריות (במונחי יכולת תעשייתית) באותה תקופה היו: אוסטריה, האימפריה הבריטית, פרוסיה, צרפת והאימפריה הרוסית.
המאה ה-18 עמדה בסימן "האבסולוטיזם הנאור", ובמהלכה התרחשו שינויים ותהליכים שהולידו את מדינת הלאום המודרנית.
האבסולוטיזם הצרפתי הביא למרידות איכרים מרובות, אשר זעזעו – באופן חסר תקדים – את יסודותיה של המערכת הפיאודלית אשר שלטה בחברה ובכלכלה האירופית יותר מאלף שנים.
עידן האורות ("הנאורות") הגיע בתקופה זו לשיאו, ואיים על אושר ההגמוניה המסורתית של התאולוגיה.
עלייתן של אומות כאוסטריה, פרוסיה ורוסיה ערערה את מאזן הכוחות המסורתי במערב אירופה, ויצרה תחרות חדשה מול צרפת, אנגליה וספרד.
ניצני המהפכה התעשייתית, אשר נשאה עימה שינוי מהותי בסדרי החיים החברתיים, הכלכליים וההגותיים באירופה, מתוארכים לאמצע המאה ה-18.
שינוי זה עתיד להתפשט לשאר העולם ולעצב את פניו עד לימינו אנו.
התפתחות חשובה נוספת הייתה עלייתם של מרכזים חילוניים-תרבותיים חדשים בפריז ובווינה, שהקרינו על היבשת כולה.
במקביל, מושבות קולוניאליסטיות חדשות הוקמו ברחבי כדור הארץ, או – כמו בצפון אמריקה – דווקא השתחררו מכבלי מעצמות האם האירופיות.
מבחינה אסתטית-אמנותית, המאה ה-18 מסמלת את ראשית ההשפעתן של התרבות, האמנות, והמוזיקה האירופית על שאר העולם.
עידן מוזיקת הבארוק ועידן המוזיקה הקלאסית שולט בכיפה, ואילו זרמי האמנות המקובלים הם הבארוק, הרוקוקו והנאו-קלאסיציזם.
לקראת סוף המאה עלה הרומנטיציזם כתנועה תרבותית מגובשת.