כל מה שרצית לדעת על המדע במדעי החברה:
המדע במדעי החברה, היא אחת הסוגיות שהעסיקה את החוקרים גארי קינג, רוברט קוהן וסידני ורבה בספרם Designing Social Inquiry.
במהלך הספר, החוקרים ביקשו לבחון מה כתיבה של מחקר מדעי צריכה לכלול ולשם כך הם בדקו שני סוגי מחקר: איכותי וכמותי.
קינג, קוהן וורבה מציינים כי מייחסים למחקר כמותי למחקר איכותי הבדלים מהותיים :
המחקר הכמותי – מתבסס על מדידה מספרית של היבטים שונים של התופעה.
הוא מכליל מדוגמאות לתיאור כללי ומבקש לבדוק היפותזה, השערת מחקר.
המחקר הכמותי, מחפש מדדים ושיטת ניתוח שמתקבל בקלות על ידי חוקרים אחרים.
המחקר האיכותי – לא מתבסס על מדידה מספרית, אלא נוטה להסתמך על מספר מועט יותר של מקרים.
תוך, שימוש אינטנסיבי בראיונות עומק, ניתוח של חומרים היסטוריים, שימוש בשיטות של שיח, וחיפוש ניתוח מעגלי שלם של אירוע או יחידה אחת.
למרות שמחקר איכותי מתמקד במספר קטן יותר של מקרים, הם מצליחים לחשוף מידע רב במחקריהם, ומשתמשים במידע על מוסדות, חקיקה וכדומה.
הוויכוח בין המחקר הכמותי והאיכותי מפצל את מדעי החברה לענף מחקר כמותי מכליל שיטתי, ולמחקר איכותי הומניסטי שיחי.
כך בעוד המחקר הכמותי הופך למתוחכם בניתוח סטטיסטי של ממצאים, האיכותי סובר שהממצאים הכמותיים פחות רלוונטיים.
קינג, קוהן וורבה מבקשים להוכיח כי ההבדלים בין שני סוגי המחקר הם הבדלים סגנוניים בלבד וכי במתודולוגיה הם חסרי משמעות.
לטענתם, שני סוגי המחקרים יכולים להיות שיטתיים ומדעיים.
יחד עם זאת הם טוענים, שמחקר איכותי יניב תוצאות טובות יותר אם עורכיו יצייתו יותר לחוקי המחקר הכמותי.
כשמתמקדים רק במחקר כמותי, נגרעת ההתייחסות לפילוסופיות של מדעי החברה, או לוויכוח הפוסט מודרניסטי על אמת, יחסיות, ונושאים קשורים.
מחקר כמותי, מתעלם גם מתופעות קטנות יחסית, אותן גם חשוב לחקור גם אם יש עליהן מעט מידע.
השאיפה למידע כולל ומושלם ללא חוסרים, היא דבר שיש להימנע ממנו כי אינו נכון לתיאור חברה.