כל מה שרצית לדעת על המהפכה הכתומה:
המהפכה הכתומה האוקראינית (באוקראינית: Помаранчева революція) הייתה סדרה של הפגנות ומאורעות פוליטיים שהתרחשו ברחבי מדינת אוקראינה בשנים 2004-2005.
אירועים אלו נערכו בטענה לשחיתות מסיבית, הפחדת מצביעים וגניבת קולות ישירה בזמן הבחירות לנשיאות בשנת 2004.
קייב, בירת אוקראינה, הייתה אזור המפגש של ההתארגנות עם אלפי מפגינים שמחו מדי יום בכיכר העצמאות "מאידאן נזאלז'נוסטי".
ברמה הארצית המהפכה הדמוקרטית הודגשה בשורה של מעשים, ובהם מרי אזרחי, חסימת כבישים והשבתות נרחבות שאורגנו על ידי תנועת האופוזיציה.
המפגינים הונעו על ידי דיווחים ממשגיחי בחירות (מקומיים וזרים), כמו גם מהתפיסה הציבורית שהבחירות לנשיאות שנערכו ב-21 בנובמבר 2004 בין ויקטור יושצ'נקו, מועמד פרו-מערבי, לויקטור ינוקוביץ', מועמד פרו-רוסי, זויפו על ידי הרשויות לטובת האחרון.
המהפכה הצליחה כאשר הבחירות שזויפו בוטלו על ידי בית המשפט העליון והוחלט על קיום בחירות חוזרות ב-26 בדצמבר 2004, תחת השגחה קפדנית, מקומית ובינלאומית.
הבחירות החוזרות הוגדרו כ"הוגנות וחופשיות".
בבחירות הסופיות ניצח ויקטור יושצ'נקו שקיבל כ-52% מהקולות לעומת 44% לינוקוביץ'.
ויקטור יושצ'נקו הוכרז כנשיא אוקראינה רשמית ב-23 בינואר 2005 בקייב.
ניתן לראות במקרה זה צעד נוסף של כניסת השפעה מערבית למדינה, לאור ניצחונו על ינוקוביץ'; אך ניתן גם לראותו כהתעצמות לאומית במדינה, לאור יציאתה מההשפעה של רוסיה.
יש הטוענים[דרושה הבהרה] שהצבע הכתום נבחר על ידי מתנגדי תוכנית ההתנתקות כהד למהפכה הכתומה המוצלחת שהוביל יושצ'נקו.
למעשה, הנימוק הרשמי לבחירת הצבע הכתום הוא דגל מועצה אזורית חוף עזה.
השיגיה של המהפכה הכתומה התמוססו עם בחירתו של ינקוביץ' לתפקיד הנשיאות בשנת 2010, ופתיחתו של מסע רדיפות פוליטיות נגד יוליה טימושנקו שהתמודדה על תפקיד הנשיאות לאחר שכיהנה כראש הממשלה תחת נשיאותו של יושצ'נקו.
טימושנקו נכלאה לאחר שהואשמה בכך שהורתה לחברת הגז הלאומית של אוקראינה לחתום על חוזה עם רוסיה, כאשר היא עצמה גרפה רווחים מהעסקה המפוקפקת, כך לפי טענת התביעה.
בעולם המערבי הגיבו בדאגה גוברת לנוכח הרדיפה הפוליטית והפגיעה החמורה בזכויותיה של טימושנקו, שאף נכלאה בפועל עוד לפני שהורשעה בניגוד לחוקה האוקראינית.
במקביל העביר הפרלמנט האוקראיני חקיקה הקובעת כי השפה הרוסית תיחשב לשפה רשמית באוקראינה, מה שבעצם מוסס לחלוטין את ההתעוררות הלאומנית של האוקראינים ה'כתומים'.
טימושנקו עתרה לבית הדין האירופי לזכויות אדם בטענה שזכויותיה נרמסו על ידי מערכת המשפט האוקראינית תחת שלטונו של ינקוביץ', אך התביעה האוקראינית הקדימה והאשימה אותה ברצח של חבר פרלמנט בשנת 1996, כדי להשאיר אותה כלואה גם אם עתירתה בנושא עסקת הגז תתקבל בבית המשפט האירופי לזכויות אדם.