כל מה שרצית לדעת על המועצה העליונה לעתיקות של מצרים:
המועצה העליונה לעתיקות של מצרים (בערבית: المجلس الأعلى للآثار) היא הגוף הבכיר במצרים האחראי על ניהול ואחזקת אתרי העתיקות במדינה ונחשבת לאחד מארגוני העתיקות הוותיקים בעולם.
עד ינואר 2011 הייתה המועצה כפופה לשר התרבות.
לאחר מכן שהפכה למשרד ממשלתי בשם "משרד המדינה לעתיקות", ביולי 2011 הושב השם ישן והיא ממשיכה להיקרא בשם המועצה העליונה לעתיקות.
המועצה העליונה לעתיקות אחראית לשימור, הגנה ופיקוח על כל העתיקות בחפירות הארכאולוגיות במצרים.
היא הוקמה בשנת 1859 כמחלקת העתיקות של משרד התרבות, בשנת 1971 שונה שמה לארגון העתיקות המצרי.
ב-1994 על פי צו נשיאותי של חוסני מובארכ, המחלקה הפכה למועצה העליונה לעתיקות.
המועצה אחראית להגדרת הגבולות סביב אתרים ארכאולוגיים והיא גם היחידה האחראית על שחזור או שימור מונומנטים מצריים.
הארכאולוגים הזרים שעובדים במצרים נדרשים לדווח על כל התגליות והמציאות למועצה לפני פרסומם.
אי קיומה בעבר אף הובילה בעבר לגירושם של ארכאולוגים ממצרים.
המועצה גם מפקחת על שחזור ומציאת עתיקות גנובים והיא האחראית הבלעדית להוצאת עתיקות ממצרים.
ככלל החוק המצרי אוסר על הוצאת עתיקות ממצרים.
בשנים 2008-2002 הושבו כ-3,000 חפצים גנובים.
המועצה מעורבת כיום בסכסוך עם המוזיאון המצרי בברלין על השבת פסל ראשה של נפרטיטי, אשר לטענתה הוצא מהארץ במרמה ושלא כחוק.
בעבר המועצה כבר דרשה להחזיר את אבן רוזטה מהמוזיאון הבריטי וגלגל המזלות של דנדרה (Dendera zodiac) מהלובר.
בין השנים 2011-2002 כיהן זאהי חוואס כמזכיר כללי של המועצה העליונה לעתיקות של מצרים.
לאחר תחילת ההפיכה במצרים הנשיא מובארק ערך שינויים בממשלה והמועצה העליונה לעתיקות הפכה למשרד ממשלתי וחוואס היה לשר העתיקות.
במארס 2011 הוא פרש, אך הושב לתפקידו וביולי פוטר, יחד עם מספר שרים בממשלת עיסאם שאראף.
מטה המועצה ממוקם בשכונת זמאלק בקהיר, בינואר 2011 המועצה הייתה משרד עצמאי בשם המשרד לענייני עתיקות וביולי אותה שנה שוב נקראה בשם המועצה העליונה לעתיקות.