כל מה שרצית לדעת על המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות:
המזכיר הכללי (ברוסית: Генеральный секретарь ЦК КПСС) היה התפקיד החשוב ביותר במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ובמשך רוב שנות קיומה של ברית המועצות היה מנהיג המדינה בפועל.
המשרה נקראה לסירוגין גם בשמות "המזכיר הטכני" (1917 – 1918), "יושב ראש המזכירות" (1918 – 1919), "המזכיר האחראי" (1919 – 1922) ו"המזכיר הראשון" (1953 – 1964).
בשנים הראשונות לקיומו נשא התפקיד סמכויות מנהליות בלבד, אולם מינויו של יוסיף סטלין למזכיר הכללי באפריל 1922 העלה את התפקיד לרמת ההשפעה הגבוהה ביותר במפלגה.
תחת פיקוחו של סטלין הפכה המזכירות למנגנון ביורוקרטי גדול, ששלט על בחירת הנציגים לקונגרס המפלגה ועל איושי משרות מפתח בגופים המפלגתיים הבכירים, כגון הוועד המרכזי והפוליטביורו.
עיקרון הצנטרליזם הדמוקרטי שעליו הושתתה המפלגה אפשר לו למעשה לקבוע מראש את ההחלטות שהתקבלו.
בהדרגה הפך סטלין לשליטה דה פקטו של המפלגה ושל המדינה כולה.
בקונגרס המפלגה ב-1934 התפטר סטלין ממשרת המזכיר הכללי והפך לחבר רגיל במזכירות, אולם המשיך לשלוט בה בפועל.
בראשית שנות החמישים נתן סטלין בידי גאורגי מלנקוב, יורשו המיועד בהנהגת המדינה, את הפיקוח על המזכירות, ובאוקטובר 1952 ביטל רשמית את משרת המזכיר הכללי (שלא הייתה מאוישת קודם לכן).
בעת מות סטלין ב-5 במרץ 1953 היה מלנקוב לחבר המשפיע ביותר במזכירות, אך אולץ להתפטר מהתפקיד ב-14 במרץ.
את מקומו כחבר החשוב ביותר בארגון תפס ניקיטה חרושצ'וב, שנבחר ל"מזכיר הראשון" על ידי הוועד המרכזי ב-14 בספטמבר.
במסגרת כהונתו של חרושצ'וב המשיך התפקיד להיות בעל חשיבות עליונה, דבר שאפשר לו לסלק ממוסדות ההנהגה את יריביו המרכזיים.
ב-1964 הודח חרושצ'וב על ידי הוועד המרכזי ובמקומו מונה לאוניד ברז'נייב, ששינה בחזרה את שם התפקיד ל"מזכיר הכללי" ב-1966.
בתקופתו של ברז'נייב ירד מעמדו של המזכיר הכללי כשליט יחיד, וחברי הנהגה נוספים יכולים היו לקחת חלק חשוב בקבלת ההחלטות.
התפקיד התאפיין בצורה דומה גם בתקופות שלטונם הקצרות של קונסטנטין צ'רניינקו ויורי אנדרופוב.
מיכאיל גורבאצ'וב שלט מתוקף תפקיד זה עד ל-1990, עת איבדה המפלגה הקומוניסטית את שליטתה המלאה במדינה.
הוא המשיך להנהיג את ברית המועצות בתור "נשיא המדינה", משרה שנוצרה במיוחד.
לאחר הפוטש של אוגוסט התפטר גורבאצ'וב מתפקיד המזכיר הכללי ובמקומו מונה ולדימיר איוושקו, שכהונתו נמשכה ימים ספורים בטרם הוצאה המפלגה על ידי בוריס ילצין מחוץ לחוק.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ברית המועצות.
אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.