כל מה שרצית לדעת על המחוז האוטונומי של דרום אוסטיה:
האובלסט האוטונומי של דרום אוסטיה (ברוסית: Юго-Осетинская автономная область) או המחוז האוטונומי של דרום אוסטיה נוסד בשנת 1922 במסגרת גאורגיה הסובייטית (כיום גאורגיה) והתקיים עד להתפרקותה של ברית המועצות.
האובלסט נוסד באפריל 1922 במסגרת מדיניות של יצירת יחידות טריטוריות אוטונומיות בברית המועצות עבור מיעוטים אתניים, שנקראה קורניזציה (коренизация), תחת הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז בתחילה ולאחר מכן תחת גאורגיה הסובייטית (גאורגיה סס"ר).
אף שלאוסטים שפה משלהם, האוסטית, היו הרוסית והגאורגית לשפות האדמיניסטרטיביות.
כיום אוסטית היא השפה האדמיניסטרטיבית המשמשת את הממשלה הבדלנית בצחינוואלי.
בתקופה הסובייטית, תחת השלטון הממשלה הגאורגית, נהנתה דרום אוסטיה ממידה מסוימת של אוטונומיה, בכל מה שקשור לשפה האוסטית ולימודה בבתי הספר.
באותו זמן החלו לצבור תאוצה קבוצות לאומניות בגאורגיה.
הדבר הביא לחידוש המתיחות הגאורגית-אוסטית, שהגיעה לשיאה בסוף שנות השמונים.
אזור דרום אוסטיה כלל באותם ימים כפרים רבים שהיו מאוכלסים בתושבים שמוצאם האתני היה גאורגי.
האוסטים היו מרוכזים בעיקר באזור העיר ג'ווה (נפת ג'ווה) ובבירת המחוז צחינוואלי.
בשנות השמונים היוו האוסטים 66% מהאוכלוסייה כאשר הגאורגים בה היוו 33% בלבד.
בשנת 1989 התגוררו 60% מהאוסטים בגאורגיה מחוץ לאזור דרום אוסטיה.
לאורך השנים נטמעו הגאורגים והאוסטים, באופן כללי, ונישואי התערובת היו נפוצים, יותר מאשר כל מיעוט אחר בגאורגיה.
בשנת 1988 נוצרה החזית העממית האוסטית כתגובה ללאומניות הגאורגית הגואה.
עד לשנת 1989 הגיעה החזית העממית האוסטית לשלטון במחוז האוטונומי.
ב-10 בנובמבר 1989 תבעה החזית העממית כי מעמד המחוז ישונה מאובלסט לרפובליקה, אולם הממשל הסובייטי של גאורגיה דחה את התביעה.
הדרישה והדחייה הביאו להפגנות סוערות בשני הצדדים.
הממשל הגאורגי לא רק שלא נענה לדרישות האוסטים אלא אף הרחיק לכת והטיל, בספטמבר 1990, חרם על כל המפלגות הפוליטיות במחוז, במהלך הבחירות הפרלמנטריות.
המנהיגים הסובייטים במוסקבה הסכימו לאיחוד של המחוז האוטונומי של דרום אוסטיה לצפון אוסטיה אסס"ר.
לעומתם דחו המנהיגים הסובייטים של גאורגיה הסובייטית את דרישתה של דרום אוסטיה לאיחוד עם צפון אוסטיה.