המימורפיט


כל מה שרצית לדעת על המימורפיט:
המימורפיט – מינרל השייך לקבוצת המינרלים הסורוסיליקטיים – (סיליקטים במבנה של טטרהדרונים כפולים) והוא אחד המינרלים הסורוסיליקטיים הנפוצים יותר.
את ההמימורפיט היה נהוג לכרות מימים ימימה מהשכבות העליונות של עפרות אבץ ועופרת.
ההמימורפיט מופיע בדרך כלל עם המינרל סמיתסוניט.
למעשה נהגו בדרך כלל להניח כי המימורפיט וסמיתסוניט הם מינרל אחד שאותו היה נהוג לסווג תחת השם קלמין.
במחצית השנייה של המאה ה-18 התגלה כי תחת השם קלמין קיימים שני מינרלים שונים, פחמה (קרבונט CO3) של אבץ וסיליקט של אבץ, שהם בדרך כלל דומים מאוד.
הסיליקט (Zn4Si2O7(OH)2) היה הסוג הנדיר יותר מבין השניים וכונה המימורפיט בשל ההתפתחות ההמימורפית (מיוונית, "המי" – חצי ו"מורפוס" – צורה) של גבישיו.
בצורה בלתי שגרתית זו, האופיינית למספר מועט של מינרלים כדוגמת הטורמלין, יש לשני קצותיו של הגביש צורה שונה.
קצה אחד, "תחתית הגביש" הוא שטוח והקצה השני, "פסגת הגביש", הוא בצורת פירמידה.
הגביש בנוי מארבעונים של ZnO3OH (האבץ במרכז הארבעון ושלושת אטומי החמצן וקבוצת ההידרוקסיל נמצאים בקודקודים) משולבים עם קבוצות של Si2O7 ומולקולות של מים.
כל הארבעונים מסודרים באותו אופן כך שאחת הפאות מקבילה לבסיס השטוח של הגביש ו"קצה" הארבעון מצביע אל הקצה בצורת הפירמידה של הגביש.
בצורתו הנפוצה מתפתח ההמימורפיט כקליפות ובשכבות, כמו כן במקבצים גושיים חסרי צורה, גרגריים, מעוגלים ודמויי כליה, מקווקווים במעגלים קונצנטריים, או במקבצים נדירים דמוי מניפה של גבישים שקופים דמויי מחט, סיביים או זקיפיים.
בכמה דגימות של המימורפיט המוקרנים בקרינה אולטרה סגולה של גלים קצרים (253.
7 ננומטר) מופיעה קרינה פלואורסצנטית ירוקה חזקה בעוד שבהקרנה בגלים ארוכים של קרינה אולטרה סגולה מופיעה קרינה פלואורסצנטית ורודה חלשה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להמימורפיט:
סורוסיליקטים
מינרלים סיליקטיים
מינרלים