כל מה שרצית לדעת על המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה:
מעצמות המרכז:
האימפריה העות'מאנית
האימפריה הגרמנית
האימפריה האוסטרו-הונגרית
המזרח התיכון ערב המלחמה
המערכה על חצי האי סיני ועל ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הייתה חלק מהחזית המזרח תיכונית במלחמת העולם הראשונה.
המערכה החלה עם הצטרפותה של האימפריה העות'מאנית למלחמה לצידן של מעצמות המרכז באוקטובר 1914, ובניסיון העות'מאנים לכבוש את תעלת סואץ בראשית 1915 שהסתיים בכישלון.
בתקופה שבין ינואר 1915 לאפריל 1916 חלה הפוגה במערכה שבמהלכה הבריטים הקימו מאחזים בצידה המזרחי של תעלת סואץ, והעמיקו את חדירתם לתוך סיני בניסיון למנוע התקפות נוספות על התעלה.
באפריל 1916 נערך מסע מלחמה שני של האימפריה העות'מאנית לעבר תעלת סואץ, שהגיע לקיצו בקרב רומני.
לאחר מכן החלה התקדמות בריטית לכיוון ארץ ישראל.
במרץ 1917 הגיע הצבא הבריטי לפאתי ארץ ישראל, אך התקדמותו נהדפה בקרב עזה הראשון והשני (אפריל 1917).
באוקטובר 1917 הובקעו קווי ההגנה העות'מאניים בקרב באר שבע ולאחר מכן נערכה התקדמות בריטית מהירה שהביאה לכיבוש עזה, קרב יפו ואשר שיאה בכיבוש ירושלים בדצמבר 1917.
בתקופה שבין דצמבר 1917 לספטמבר 1918 חלה הפוגה נוספת במלחמה, במהלכה נקבע קו הגבול בין הכוחות הבריטיים והעות'מאניים באמצעה של ארץ ישראל, במה שכונה 'קו שתי העוג'ות'.
בספטמבר 1918 הובקעו קוי ההגנה העות'מאניים בקרב מגידו, ובקרב הפריצה נכבשה צפון ארץ ישראל, לבנון וסוריה.
המלחמה הביאה לקץ תקופת השלטון העות'מאני בממזרח הים התיכון שנמשכה כ-400 שנה, ולתחילת תקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
במהלך המלחמה ניתנו הבטחות מדיניות סותרות לעמי האזור: מצד אחד הבטחה לבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל כפי שנוסחה בהצהרת בלפור ומצד שני הבטחה לערבים להקמת ממלכה ערבית שתכלול את החיג'אז וסוריה הגדולה כפי שנוסחה במכתבי חוסיין-מקמהון.
בכך הפכו השאיפות הלאומיות הסותרות של שני הצדדים לגלויות.
בסוף המלחמה חולק המזרח התיכון לאזורי השפעה בריטיים וצרפתיים על פי הסכם סייקס פיקו, שנחתם במהלך המלחמה, וועידת סן רמו.