כל מה שרצית לדעת על המפלגה העממית:
המפלגה העממית או מפלגת העם (בספרדית: Partido Popular) היא מפלגת הימין הראשית במערכת הפוליטית הספרדית.
ידועה בראשי התיבות PP.
שורשי המפלגה ב"ברית העממית" – מפלגה שהקים ב-1976 מנואל פראגה, פוליטיקאי שהיה שר עוד בימי הדיקטטורה של פרנקו.
בשתי מערכות הבחירות הראשונות בספרד של אחרי פרנקו, ב-1977 ו-1979 היא הייתה המפלגה הרביעית בגודלה בספרד, אחרי מפלגת איחוד המרכז הדמוקרטי מהימין-מרכז, המפלגה הסוציאליסטית והמפלגה הקומוניסטית.
במערכת הבחירות של 1982 בה ניצחה המפלגה הסוציאליסטית בראשותו של פליפה גונסאלס התפורר "איחוד המרכז הדמוקרטי", ו"הברית העממית" הפכה למפלגת השנייה בגודלה, ומפלגת האופוזיציה הראשית לשלטון הסוציאליסטי של גונסאלס, לעתים בבריתות עם מפלגות ימין-מרכז קטנות.
במהלך שנים אלה היה פראגה ראש המפלגה לסרוגין, כאשר מדי פעם החליפו אותו אחרים ללא הצלחה.
בינואר 1989 "הברית העממית" הצטרפה למפלגות ימין-מרכז נוספות כדי ליצור את "המפלגה העממית".
בראש הפלגה החדשה המשיך לעמוד פראגה, ובהמלצתו הועמד חוסה מריה אסנאר כמועמדה לראשות הממשלה בבחירות שהתקיימו בסוף השנה, בה נשארו הסוציאליסטים בשלטון.
ב-1990 החליף אסנאר את פראגה כיושב ראש המפלגה, ורץ כמועמדה בבחירות של 1993 בהן המפלגה הגידלה את כוחה, ושל 1996 בה ניצחה לראשונה בבחירות.
בשתי הקדנציות בה הייתה המפלגה בשלטון היא ישמה מדיניות של הפרטה, קיצוץ תקציבי והורדת מיסים תוך שמירה על איזון תקציבי.
בתחום יחסי החוץ התקרבה ספרד לארצות הברית ובריטניה, והשתתפה במלחמת עיראק.
לקראת הבחירות של 2004 קיים אסנאר את הבטחתו לא לרוץ לקדנציה נוספת, והוחלף על ידי מקורבו מריאנו רחוי.
למרות שהמפלגה העממית הייתה צפויה לנצח בבחירות, פיגועי 11 במרץ במדריד שהתרחשו שלושה ימים לפני הבחירות, והתעקשות אנשי המפלגה לרמוז שהם מעשה של המחתרת הבאסקית אט"א, גם כשהתברר יותר ויותר שזו כנראה פעולה של טרוריסטים מוסלמים הביאה לתבוסתה בבחירות, ועליית ממשלת חוסה לואיס רודריגס ספאטרו הסוציאליסטי.
גם באופוזיציה המשיך רחוי להנהיג את המפלגה, והוביל אותה במערכת הבחירות של 2008, בה היא הפסידה, ובמערכת הבחירות של 2011 בה, נוכח המשבר הכלכלי שפגע בספרד תחת שלטון ספאטרו, היא ניצחה.