כל מה שרצית לדעת על המצור הגדול על מלטה:
המצור הגדול על מלטה התרחש ב-1565 כאשר האימפריה העות'מאנית פלשה לאי מלטה שהוחזק בידי מסדר "יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים" הידועים גם בכינוי הוספיטלרים, כחלק ממאבק כולל בין האימפריה העות'מאנית לכוחות נוצריים על השליטה בים התיכון.
לאחר שהצליח סולימאן הראשון ("המפואר") לכבוש את האי רודוס מידי ההוספיטלרים ולגרשם לאירופה ב־1522, קיבלו האבירים את השלטון על האי מלטה מידיו של קארל החמישי.
הם ביצרו אותו והחלו להציק לטורקים בשוד ופשיטות על ספינות מוסלמיות תוך שהם מסכנים את נתיבי השיט של הטורקים לצפון אפריקה.
במאי 1565 קיבלה האימפריה העות'מאנית החלטה לחסל סופית את המסדר.
כוח גדול של כ־30,000 חיילים נחת על חופי מלטה, חודש לאחר מכן נחתו באי עוד 10,000 חיילים טורקים.
כוחו של המסדר, שהונהג אז על ידי ז'ן דה לה ולט עמד על כ-600 עד 700 אבירים ועוד כמה אלפי חיילים.
לאחר מצור ממושך, שארך כמעט ארבעה חודשים, וניסיונות חוזרים ונישנים של חיל המשלוח העותמאני לכבוש את מערך המבצרים של המסדר ההוספיטלרי בצפון-מזרח האי מלטה, נאלצו העותמאנים, שספגו אבדות כבדות מאוד במהלך המצור, לפנות את שרידי כוחותיהם מהאי, בעקבות הגעת כוח תגבורת נוצרי חזק לעזרת הכוחות הנצורים.