כל מה שרצית לדעת על המשבר ב- 16 במאי 1877:
המשבר ב-16 במאי 1877 (בצרפתית: La crise du 16 mai 1877 או Crise du seize mai) היה משבר חוקתי של הרפובליקה השלישית בצרפת שעימת את נשיא הרפובליקה, המרשל פטריס דה מק-מהון, מלוכני (מונרכיסט) בדעותיו, עם בית הנבחרים שנבחר ב-1876 ושנשלט על ידי רוב רפובליקני בראשותו של לאון גמבטה.
כשבתאריך 16 במאי 1877 פיטר הנשיא מק-מהון את ראש הממשלה ז'יל סימון (נציג הרפובליקנים ה"אופורטוניסטים") ומינה במקומו את הדוכס דה ברולי, האסיפה הלאומית סרבה לתמוך בממשלה החדשה ודיונה הושהו למשך חודש ועל ידי הנשיא ובסופו של דבר פוזרה בחודש יוני בעזרת החלטה של הסנאט.
אחרי מערכת בחירות סוערת, שבה הנשיא מק-מהון ויריבו גמבטה סיירו בכל רחבי צרפת, הבחירות החדשות שהתקיימו הביאו שוב לניצחון הרפובליקנים.
השלכות המשבר היו מרחיקות לכת: הוא חיזק את המשטר הרפובליקני, אז צעיר בשנים, הרס את תקוות המלוכנים להשיג בפעם השלישית "רסטורציה" של המלוכה, ומעל לכל, נתן כיוון ארוך טווח לחלוקת התפקידים בין מוסדות השלטון: הפירוש של ה"אורליאניסטים" (תומכי בית אורליאן) של חוקי החוקה משנת 1875, – לפיו הממשלה צריכה לתת דין וחשבון בו זמנית בפני ראש המדינה ובפני הפרלמנט, כלומר נשיא מוסמך לשחק תפקיד פעיל בניהול המדינה, -, נדחה הצידה לטובת הפירוש הרפובליקני הקפדני, המהפכני אפילו, לפיו הממשלה תלויה אך ורק בפרלמנט, המאשר את הקמתה והמדיח אותה.
הרפובליקה השלישית התנהלה לפי שיטה זו עד סופה בשנת 1940.