כל מה שרצית לדעת על הסכם ראדנוט:
הסכם ראדנוט היה הסכם שנחתם בימי מלחמת הצפון השנייה (1655 – 1660), בין שוודיה ובני בריתה ולבין טרנסילבניה על חלוקת "הרפובליקה (המלכותית) הפולנית-ליטאית", במקרה של ניצחון במלחמה.
ההסכם נחתם ביוזמת שוודיה במטרה לגייס את טרנסילבניה להשתתפות במלחמה.
הוא נחתם בראדנוט בטרנסילבניה (בימינו ירנוט (בהונגרית: Radnót, ברומנית: Iernut)) ב-6 בדצמבר 1656.
ההסכם, ששיקף מגמה אנטי-קתולית של חותמיו היה עלול להביא להיעלמותה של הרפובליקה המלכותית הפולנית-ליטאית מעל המפה הפוליטית של אירופה.
הוא סוכם כעין תגובה להסכם שביתת הנשק בווילנה משנת 1656 בין רוסיה לפולין ולהסכם וינה מ-1 בדצמבר 1656 בין פולין לאימפריה ההבסבורגית.
מטעם שוודיה חתמו את ההסכם צלסטין שטרנבך וגוטהרד ולינג ומטעם טרנסילבניה – יאנוש קמני ומיהאי מיקש.
במשא ומתן השתתפו שגריר פרוסיה, וכן בוגוסלב רדזיוויל ויאן וסטפאן מיארז'נסקי נמיריך.
ההסכם כלל 18 סעיפים, כשהראשון בהם ציין את ביטול הרפובליקה הפולנית-ליטאית על ידי חלוקתה בין שוודיה, טרנסילבניה, פרוסיה, הנסיך בוגוסלב רדזיוויל וההטמאן של הקוזקים האוקראינים.
חותמי ההסכם, השייכים רובם למחנה הפרוטסטנטי הסכימו לחלק ביניהם את "הרפובליקה (המכלותית) הפולנית-ליטאית", כדלקמן:מלך שוודיה, קארל העשירי גוסטב, יקבל את פרוסיה המלכותית, קויאוויה, צפון מזוביה, סמוגיטיה, קורלנד ולטגליה.
הנסיך בוגוסלב רדזיביל יקבל את הוויבודות נובוגרודק.
פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, יקבל את "פולין גדול".
ההטמאן בוהדן חמלניצקי יקבל את שטחי אוקראינה שבין הר בטוֹח ונובהורוד-סיברסקי.
נסיך טרנסילבניה, גיירג' ראקוצי השני יקבל את שטחיה הדרומיים של פולין, ואת רוב פולין קטן, כולל קרקוב.
בעקבות ההסכם, פלש גיירג' ראקוצי השני לפולין בינואר 1657, בראש 41,000 חיילים.
למרות זאת, חותמי ההסכם לא השיגו את מבוקשם.
פולין התאוששה ודחקה בהצלחה את הפולשים אל מחוץ לגבולותיה.
רק לאחר יותר ממאה שנה, חולקה פולין, אך בין כוחות שונים לגמרי מאלו שבקשו להשתלט עליה על פי הסכם ראדנוט.