כל מה שרצית לדעת על הסתדרות הפועלים החקלאיים:
הסתדרות הפועלים החקלאיים, או ההסתדרות החקלאית הייתה ארגון מקצועי של פועלים וחקלאים יהודים חברי מפלגות הפועלים הציוניות, אשר הוקם בשנת תרע"ח 1918.
כאשר הוקם הארגון על ידי אנשי "אחדות העבודה", היו רוב חבריו אנשי העלייה השנייה ומיעוטם אנשי השלישית; רובם היו חברי ארגוני פועלים שהוקמו שנים ספורות קודם לכן, הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל וביהודה, והסתדרות פועלי השומרון.
לאחר הקמת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, בחיפה בטבת תר"ף דצמבר 1920, הצטרפו אליה חברי "ההסתדרות החקלאית" כחברים מן המנין.
ובמקביל, הצטרפה "ההסתדרות החקלאית" או בשמה האחר, "המרכז החקלאי", כאיגוד מקצועי של חקלאים וכאגודה של יישובי ההתיישבות העובדת, במסגרת ההסתדרות הכללית, עד 1969.
המוסדות הנבחרים של "המרכז החקלאי" מנוהלים על ידי מזכירות המונה 21 חברים, וכן, נערכת ועידה חקלאית, בכל ארבע שנים, שבה מיוצגים חברי המרכז על ידי 501 צירים.
בתקופת המנדט וגם בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה, היה "המרכז החקלאי" גוף בעל עוצמה כלכלית שזכה להערכה רבה, בשל תרומתו לפיתוח החקלאות, הכלכלה ואף התרבות, ביישוב ובחברה הישראלית.
מאז שנות השבעים של המאה ה-20, ועם ירידת קרנה של ההסתדרות הכללית, מסגרת האם שלו, התמעטה עוצמה זו.
במשך השנים, ההסתדרות החקלאית עסקה בעזרה לחקלאים חברי ההסתדרות הכללית, ובכלל זה הוצאה לאור של ספרות הקשורה לחיי החקלאים בארץ.
בין השאר, היא הייתה שותפה עם משרד החקלאות, המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית ובנק החקלאות לישראל בהוצאת האנציקלופדיה לחקלאות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להסתדרות הפועלים החקלאיים:
•ההסתדרות הכללית
•קואופרטיבים
•תנועת העבודה
•ארגוני עובדים בישראל
•ארגונים ומוסדות ביישוב