כל מה שרצית לדעת על העלייה מרומניה :
ראו גם – עליות קדומות לארץ ישראל
העליות בשנים 1700-1881
עליות לפני קום המדינה
העלייה הראשונה
העלייה השנייה
העלייה השלישית
העלייה הרביעית
העלייה החמישית
ההעפלה
עליות לאחר קום המדינה:
העלייה ההמונית
מבצע על כנפי נשרים
מבצע עזרא ונחמיה
עליות חיסול גלויות
עליית גומולקה
העלייה מברית המועצות בשנות ה-70
עליית ביתא ישראל
העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90
עלייה מאמריקה הלטינית בשנות האלפיים
עליות על פי ארץ מוצא:
העלייה מרומניה
העלייה מגרמניה
העלייה ממרוקו
העלייה מרומניה לארץ ישראל ובהמשך למדינת ישראל, התחילה עוד לפני העלייה הראשונה, שבה יוצאי רומניה, מחובבי ציון, בהנהגת דוד שוב, היו נחשונים, מבוני ראש פינה וזכרון יעקב, ונמשכה עד לעזיבת רוב יהודי רומניה את ארצם.
לא ידוע כמה יהודים עלו מרומניה בתקופה העות'מאנית, אך מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד שנת 1995 עלו מרומניה כ-313,400 יהודים.
מתוכם, בתקופת המנדט הבריטי יצאו מרומניה אל ארץ ישראל יותר מארבעים אלף יהודים.
בצד עלייתם הפיזית ארצה של רוב שארית הפליטה של יהודי רומניה, הועברו מרומניה לישראל, במהלך השנים, גם יותר מ-3,000 ספרי תורה מבתי הכנסת שהתרוקנו ממתפלליהם.
בתקופה שבין הרבע האחרון של המאה ה-19 ואמצע המאה ה-20, שונו גבולות רומניה כמה פעמים, לכן יש לעתים בלבול בין זהות ארצות המוצא האזרחיות של העולים בטרם בואם לארץ.
לרומניה צורפו בתום מלחמת העולם ה-I חבלי ארץ מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (בוקובינה, טרנסילבניה וכן באנאט), מן האימפריה הרוסית (בסרביה, ומבולגריה (הקדרילטר, דוברוג'ה).
מאוחר יותר נקרעו ממנה חבלים, שסופחו להונגריה (צפון טרנסילבניה – הושבה לרומניה בסוף מלחמת העולם השנייה), לברית המועצות (בסרביה וחלק מבוקובינה, שהיו לרפובליקת מולדובה) ולבולגריה (הקדרילטר, דוברוג'ה).
אשר על כן ההתייחסות למוצא העולים היא לפי הסטטוס של מחוז מוצאם בעת עלייתם.