כל מה שרצית לדעת על הפוליטיקה של הטכנולוגיה:
הפוליטיקה של הטכנולוגיה הוא ספר שכתב דוקטור יובל דרור ויצא לאור בישראל בשנת 2005 בהוצאת מפה.
הגישה הפשוטה רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות.
מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל דעה לגבי התוצאות.
האנושות היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה, וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה.
מנגד, טוען יובל דרור כי הגישה היא דטרמיניסטית, שטכנולוגיה קובעת לאנשים איך להתנהג ואיך לפעול.
הגישה השלישית שדרור רואה בה גישה מהותית, רואה בטכנולוגיה לא מכשיר כי אם דרך חיים.
מי שבוחר בטכנולוגיה מסוימת בוחר למעשה בדרך חיים המזוהה איתה.
מי שבחר בארצות הברית בתחבורה מבוססת על מכוניות פרטיות, תמך והעדיף בהכרח בחלום הפרברים עם בית ודשא של משפחה אמריקאית ממוצעת.
מי שתומך ברשת כבלים עם מאות תחנות לבחירה, בוחר בהכרח בחברה הטרוגנית ומפולגת.
יש הרואים בכך ברכה ויש הרואים בכך קללה.
גישה הטוענת כי כל טכנולוגיה נושאת בתוכה ערכים שאותם היא מייצגת ובהם היא תומכת יותר מאחרים.
טכנולוגית הבולדוזר למשל תומכת יותר בהריסת הטבע ובניית בניינים ידי אדם מאשר בשימור הטבע.
טכנולוגית האינטרנט תומכת יותר במשתפי הקבצים למיניהם מאשר בחברות התקליטים.
יצרני הנשק תומכים יותר בשימוש בכוח לפתרון בעיות מאשר בדיאלוג וויתורים.
הטענה היא כי מי שמחזיק פטיש בידו, רואה בכל בעיה מסמר.
באותה צורה, כל מי שבידו טכנולוגיה כלשהי, רואה בה את הדרך ההגיונית לילך ולפתור בעיות.
הבחירה בטכנולוגיה היא בחירה בערכים שהטכנולוגיה מייצגת.
ומכאן הוויכוח החריף בין קבוצות האינטרסים השונות התומכות כל אחת בטכנולוגיה אחרת.
כל קבוצה מנסה להשליט את הטכנולוגיה שלה ולמנוע מהטכנולוגיות האחרות להרים ראש.
לעתים הסיבות הן כלכליות, לעתים הן לאומיות, ולעתים הן מקריות לחלוטין.
לדינמיקה זו של תחרות והתמקחות קורא דרור הפוליטיקה של הטכנולוגיה.