כל מה שרצית לדעת על הצבא הסלאוקי:
מלחמות הדיאדוכיםהמלחמות הסוריותהמלחמות הסלאוקיות-רומאיותהמלחמות הסלאוקיות-פרתיותמרד החשמונאיםנתוני היחידהכוח אדם65,000 (217 לפנה"ס.
רפיח) 70,000 (190 לפנה"ס.
מגנסיה) 45,500 (165 לפנה"ס.
מצעד בדפנה; כולל רק את היחידות בחלק המערבי של האימפריה)ציוד עיקריפלנגיטים, פרשים כבדים, חי"ר בינוני, חי"ר קל, ולעיתים גם פרשים קלים ופילים.
פיקודמפקדיםסלאוקוס הראשון, אנטיוכוס הראשון, אנטיוכוס השני, אנטיוכוס הרביעי, ליסיאס בקכידס, אנטיוכוס השביעי, דיודוטוס טריפון הצבא של הממלכה הסלווקית היה המכשיר העיקרי שבאמצעותו הפעיל השלטון המרכזי את סמכותו.
בשיאו היה זה אחד הצבאות הגדולים והחזקים ביותר במזרח התיכון.
היו בו עשרות אלפי פרשים, עשרות אלפי רגלים ומאות פילים.
צבא זה ידע עליות ומורדות בהתאם למצבה של הממלכה הסלאוקית.
מקורות כוח האדם הלכו והתדלדלו במהלך המאה ה-2 לפנה"ס.
האוטונומיה ביהודה ולאחר מכן ניתוקה הסופי מהשלטון המרכזי, בגידת מושלים במזרח ומרידתם במלכות, הלחץ הפרתי ובעיקר הסכסוכים מבית, רצח המלכים על ידי אחיהם וקרובי משפחתם, מלחמות אזרחים עקובות מדם כל אלה החלישו את הממלכה הסלאוקית וגדעו את יכולתה הכלכלית.
האויבים הרבים קמו עליה וקרעו לחתיכות את הממלכה.
בסופו של דבר כבש פומפיוס את השאריות שנותרו מהממלכה בשנת 63 לפנה"ס והן הפכו לפרובינקיה רומית בשם סוריה.