כל מה שרצית לדעת על הקונגרס הציוני העולמי הרביעי:
הקונגרס הציוני הרביעי התקיים בלונדון בימים 13 – 16 באוגוסט 1900.
בנימין זאב הרצל
בראש הקונגרס ישב מנהיג התנועה הציונית ד"ר בנימין זאב הרצל.
השתתפו בו, בין השאר, נחום סוקולוב, מנחם שינקין, ד"ר הלל יפה, פרופ' עמנואל מנדלשטאם, ד"ר חיים ויצמן והרב יצחק יעקב ריינס.
לכבוד הקונגרס חובר שיר החלוץ מאת יוסף אברהם.
גורלן של קהילות ישראל ברחבי העולם היו במרכז תשומת הלב של באי הקונגרס.
מצבה של יהדות רומניה והרדיפות האנטישמיות מהן סבלה העסיקו את צירי הקונגרס ואורחיו.
ערב הקונגרס שלח הרצל קול קורא אל יהדות צפון אפריקה וקרא להצטרפותה אל התנועה הציונית בשפות עברית, ערבית, לדינו וצרפתית.
צירי הקונגרס ואורחיו עסקו בשתי שאלות עיקריות: האחת, ההתפתחויות בזירה המדינית; והשנייה, שאלת התרבות העברית החדשה בארץ ישראל.
המיקום של הקונגרס בבירת הממלכה המאוחדת נבחר כדי להשפיע על ממשלת בריטניה ודעת הקהל בממלכה המאוחדת, מתוך כוונה להשפיע עליה לעזור לתנועה הציונית להקצות שטחים באזורים הנתונים לשליטתה והקרובים לארץ ישראל.
שאלת התרבות, בחברה היהודית שתתכונן בארץ ישראל, הייתה מנושאי הדיון העיקריים בקונגרס.
אנשי המזרחי ובראשם הרב יצחק יעקב ריינס, עמדו על כך שהתנועה הציונית לא תקבע בעניינים אלו, ותעסוק בסוגיות ופעולות מדיניות והתיישבותיות בלבד.
הקונגרס הכריז על תחרות חיבור המנון עברי לאומי, שלבסוף לא יצאה לפועל.
מצבם של 532 משפחות הפועלים במושבות העבריות, מיעוט קטן ויצרני בקרב היישוב היהודי הקטן, שמנה אז כחמישים אלף נפש, הועלה לדיון ולמודעותם של הצירים; קיומם של הפועלים ומשפחותיהם "היה בסכנה לרגל העברת המושבות (מאפוטרופסותו) של הנדיב ליק"א" באותה שנה.
נלקח מויקיפדיה