הקיסר קָאנְגשִׂי


כל מה שרצית לדעת על הקיסר קָאנְגשִׂי:
הקיסר קָאנְגשִׂי (במנדרינית תקנית: 康熙帝, בפין-יין: Kāngxīdì, במונגולית "אנך אמגאלן חאן";‏ 4 במאי 1654 – 20 בדצמבר 1722) היה הקיסר השלישי בשושלת צ'ינג של בני המאנצ'ו שמקורם במנצ'וריה, השושלת הקיסרית האחרונה בסין.
‏‏ הוא היה הקיסר השני מהשושלת ששלט על כל סין, תוך כדי השלמת כיבוש כל השטחים שהיו בשליטת השושלת הקודמת, שושלת מינג, ואף מעבר לכך.
שמו האמיתי היה שׂוֵאנְיֵה (במנדרינית תקנית: 玄烨, בפין-יין: Xuányè), אבל, כמו קיסרים אחרים משושלתו, הוא מוכר בשם של תקופת שלטונו, קאנגשי.
מנהג זה נבע מהטאבו שהוטל על השימוש בשמות מסוימים בתרבות הסינית, על פיו הזכרת שמו הפרטי של הקיסר היא פגיעה בכבודו ועונשה מוות.
הקיסר קאנגשי מקובל כיום כאחד הקיסרים החשובים בתולדות סין.
תקופת שלטונו בת 61 השנים (מ-1661 ועד 1722) הייתה תקופת השלטון הארוכה ביותר בהיסטוריה הכתובה של קיסרי סין, והיא בין תקופות השלטון הארוכות ביותר של מלכים בהיסטוריה העולמית.
עם זאת, כיוון שעלה לכס השלטון בגיל שבע, הייתה השליטה האמיתית באימפריה בשנים הראשונות לשלטונו נתונה בידי ארבעת האפוטרופוסים שמינה אביו ובידי סבתו, הקיסרית האלמנה שְׂיָאוֹגְ'וָאנְג (Xiàozhuāng).
במהלך שלטונו הביס את שלושת הווסאלים‏, את המלך ג'נג גִ'ינְג מממלכת טונגנינג שבטאיוואן ואת האימפריה הרוסית, והרחיב את האימפריה של שושלת צ'ינג בצפון מערב.
תקופת שלטונו של קאנגשי התאפיינה ביציבות מדינית לאורך זמן וביציבות כלכלית יחסית לאחר שנים של מלחמות וכאוס.
למרות מוצאה הזר של שושלת צ'ינג, נחשבת תקופת שלטונו של קאנגשי כתקופה זוהרת בתרבות סין, בעיקר הודות לחסות שפרש הקיסר על התרבות והאמנות בסין.
אחד משיאיה התרבותיים של תקופת שלטונו היה יצירת המילון לשפה הסינית הקרוי על שמו – מילון קאנגשי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להקיסר קָאנְגשִׂי:
קיסרי סין