כל מה שרצית לדעת על הרכס המרכז-אטלנטי:
הרכס המרכז-אטלנטי הוא רכס מרכז אוקייני, תת-ימי ברובו, המשתרע באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס הקרח הצפוני, מקו רוחב 87° צפון, כ-333 ק"מ דרומית לקוטב הצפוני, ועד לאי בובה בקו רוחב 54° דרום.
הפסגות הגבוהות של הרכס בולטות מעל פני הים ויוצרות איים, שהגדול שבהם הוא איסלנד.
איים אחרים לאורך הרכס הם יאן מאיין, האיים האזוריים, אסנשן, טריסטן דה קונה והאי גוף.
הרכז המרכז-אטלנטי הוצע כמקום אפשרי למיקומה של אטלנטיס, האי המיתולוגי המופיע בכתבי אפלטון.
הרכס המרכז-אטלנטי הוא חלק ממערכת הרכסים המרכז-אוקייניים בעולם, וכמותם גם הוא גבול פתיחה ותוצר של תהליך היפרדות היבשות, שהחל לפני כ-180 מיליון שנה.
תהליך זה, הנמשך גם כיום, מביא להתרחקותם של הלוח האפריקאי מהלוח הדרום-אמריקאי ושל הלוח הצפון-אמריקאי מהלוח האירו-אסיאתי, וזאת בקצב של כ-2.
5 ס"מ בשנה.
מתיו מורי (Matthew Fontaine Maury) הסיק את קיומו של הרכס המרכז-אטלנטי בשנת 1850, והשערה זו זכתה לאישוש ב-1872 כאשר קבוצת מדענים בראשות צ'ארלס תומסון (Charles Wyville Thomson), אשר עסקה בחיפוש תוואי מתאים להנחת כבל טלגרף בין-יבשתי, גילתה רכס תת-ימי באמצעיתו של האוקיינוס האטלנטי.