כל מה שרצית לדעת על הרפורמציה הפרוטסטנטית:
הרפורמציה הפרוטסטנטית (לטינית: Reformatio) הייתה תמורה דתית רחבת-היקף שהתחוללה באירופה במאה ה-16 ובמאה ה-17, במהלכה קמו והתבססו פלגים נוצריים חדשים שדחו את סמכותה של הכנסייה הקתולית, הן על בסיס אי-קבלת עיקרי אמונה שונים והן מתוך האשמה בשחיתות וריקבון.
הם נודעו בשם הכולל פרוטסטנטים, והבולט מבין מנהיגיהם היה הכומר והמתקן הדתי איש סקסוניה מרטין לותר.
בנוסף לו פעלו אולריך צווינגלי וז'אן קלווין בשווייץ ורבים אחרים ביתר היבשת.
תחילת הרפורמציה מתוארכת לרוב לתליית 95 התזות בידי לותר ב-31 באוקטובר 1517.
הוגים שתבעו רפורמה בכנסייה, כמו יאן הוס וג'ון ויקליף, פעלו כבר קודם, אך רק הרפורמציה של המאה ה-16 הצליחה לחולל תנועה בת-קיימא.
למרות עמדתם המשותפת נגד הכנסייה הממוסדת ומספר עקרונות עליהם הסכימו כולם – עליונות האמונה על המעשה הדתי, ביסוס הנוהג הכנסייתי על כתבי הקודש לבדם ועוד – התקיימו מגוון תפישות בקרב המתקנים, שהראשיות ביניהן התפתחו לנצרות הלותרנית והנצרות הקלוויניסטית.
בנוסף לזרם המרכזי, קמו גם קבוצות קיצוניות כמו האנאבפטיסטים.
באנגליה, לבשה דחיית סמכות האפיפיור את דמותה המתונה מאוד של הכנסייה האנגליקנית.
הפרוטסטנטים צברו אוהדים בנחלות רבות, בעיקר בצפון אירופה, והיבשת נגררה לשורת מלחמות עקובות מדם; במקביל התחוללה בקרב הקתולים תחייה משמעותית, הקונטרה-רפורמציה.
שלום וסטפליה ב-1648 מקובל כאירוע שסיים את התהפוכה הדתית.
השלכותיה ארוכות הטווח של הרפורמציה, בנוסף להתבססות הפלגים השונים של הנצרות הפרוטסטנטית, התבטאו בתמורות פוליטיות וחברתיות עמוקות ששינו את פניה של אירופה.