כל מה שרצית לדעת על הרצל קביליו:
הרצל קביליו (1951 – 25 בפברואר 1986) היה כדורגלן ידוע בשנות ה-70 וזמר ישראלי.
קביליו החל את דרכו כשוער מחליף בקבוצת מכבי יפו כשזו הייתה בליגה הבכירה (אז הליגה הלאומית).
הופעתו הראשונה הייתה בעונה 1972 כשוער מחליף, ומאז במשך 4 עונות הופיע 47 פעמים.
בעונה 1976/77 שובץ כשוער קבוע ומאז ובמשך 8 עונות שיחק ב-176 משחקים.
כולם בליגה הבכירה.
היו אלו העונות המפוארות של הקבוצה, עם משה אוננה בהתקפה ומוצי לאון בהגנה.
קביליו השוער שהחל את הקריירה שלו בגיל מאוחר יחסית (26), נחשב ספורטאי למופת ומנהיג הקבוצה.
בין היתר זומן לנבחרת ישראל ושימש כשוער לצידם של השוערים אריה חביב ויוסי מזרחי.
ב-1981 ביצע את השיר "עוד שבת של כדורגל", שנכתב והולחן על ידי עמי אסא (עיבוד: אילן וירצברג), אשר שימש במשך שנים רבות כשיר אוהדי הקבוצה שלו ושל אוהדי כדורגל בישראל בכלל.
ב-1983 פרץ במכבי יפו ריב בין שחקני הקבוצה לבין ההנהלה, על רקע קשיים כספיים ואיחור בתשלום משכורות.
שחקני הקבוצה לא עלו למגרש ובמקומם העלתה ההנהלה את שחקני הנוער.
המחלוקת הסתיימה בפשרה אך המנהיג קביליו, נאלץ לעזוב בעקבות מרד השחקנים ועל רקע מתיחות קשה בינו ובין ההנהלה שחששה ממנהיגותו.
עזיבתו של קביליו הכתה בהלם את האוהדים ואת שחקני הקבוצה, וגם אותו עצמו.
כמי שגדל ביפו ועשה בה את כל הקריירה שלו, לקח קביליו את העזיבה באופן קשה.
את צערו ביטא בשיר מפורסם ביותר "לירושלים הלכתי", שהיה להיט גדול.
השיר על מילותיו ולחנו המלנכוליים הוא שיר קינה על העיר שנאלץ לעזוב, עם האנשים, הטעמים והריחות שאהב.
קביליו עבר להפועל ירושלים, והיה חלק מהצוות שהעלה את הקבוצה לליגה הלאומית.
באותה תקופה חיבר ושר את שירו "יפו" ובו תיאר את פרידתו מן העיר לטובת ירושלים.
הוא לא יכול היה להשלים עם המעבר והוסיף לחלום על שובו אל הקבוצה שהייתה ביתו.
אז לקה בסרטן, והניסיונות להשיבו כבר לא הועילו.
בשנת 2008, מספר שנים לאחר פירוק קבוצת מכבי יפו, הקים ארגון האוהדים שלה את הקבוצה מחדש, תחת השם מכבי קביליו יפו, על שמו של השוער.