השושלת הקרולינגית


כל מה שרצית לדעת על השושלת הקרולינגית:
השושלת הקרולינגית

שבט פפין

פפין הזקן (580-640)
גרימו הזקן (616-656)
כילדבר המאומץ (מת ב-662)

שבט ארנולף

ארנולף ממץ (582-640)
כלודולף ממץ (מת ב-696 או 697)
אנסגיסל (מת לפני 679)
פפין האמצעי (635-714)
גרימו השני (מת ב-714)
דרוגו משמפן (670-708)
תאודואלד (מת ב-714)

השושלת הקרולינגית

קרל מרטל (686-741)
קרלומן (מת ב-754)
פפין הגוץ (714-768)
קרלומן הראשון (751-771)
קרל הגדול (מת ב-814)
לואי החסיד (778-840)

לאחר הסכם ורדן (843)

לותאר הראשון (795-855)
שארל הקירח (823-877)
לואי הגרמני (804-876)

השושלת הקרולינגית (ידועה גם בשם "הקרלובינגים" או "הקרלינגים") הייתה משפחת מלוכה פרנקית שמוצאה בשבטי פפין וארנולף.
השם "קרולינגים" בא מהשם של קרל מרטל.
המשפחה גיבשה את כוחה בסוף המאה ה-7 והפכה למחזיקת התפקיד מאיור דומוס, התפקיד החשוב ביותר בחצר המלך שתחת הנהגת המשפחה הפך מתפקיד ממונה לתפקיד העובר בירושת בני המשפחה, ובכך לשליטים למעשה של הפרנקים.
בשנת 751 השושלת המרובינגית, ששלטה עד אז בפרנקים מתוקף זכות, נשללה מזכות זו עם הסכמת האפיפיור והאצולה ופפין הגוץ, המלך הראשון מהשושלת הקרולינגית, הוכתר כמלך הפרנקים.
היסטוריוגרפיה מסורתית ראתה בתפיסת המלוכה הזו של הקרולינגים כתוצר של צבירת כוח ארוכה שהודגשה עם הניסיון הנמהר לתפוס את הכתר דרך כילדברט המאומץ.
אולם כיום תפיסה זו היא מקובלת פחות, וההכתרה בשנת 751 נתפסת כתוצר שאיפותיו של אדם אחד, פפין עצמו, ושל הכנסייה, שתמיד חיפשה אחר מגינים חילוניים חזקים ואחר חיזוק ההשפעה שלה בעולם החילוני.
השליט הקרולינגי החשוב ביותר היה קרל הגדול, שהוכתר בשנת 800 כקיסר הרומאים על ידי האפיפיור, באופן מסורתי הצעד נראה על ידי היסטוריונים כניסיון להחיות מחדש את האימפריה הרומית המערבית אולם לאחרונה יש המפקפקים בכך ומצביעים על העובדה שהכתרתו של קרל לא שינתה דבר מהותי בסדרי ממלכתו והתארים הקיסרים שניתנו לו היו לשם הגדלת כבודו ויוקרתו והוקרת תודה מצד האפיפיור לאו השלישי על שהחזיר אותו לכס האפיפיורות.
בהיסטוריוגרפיה מתייחסים לאימפריה שלו כאימפריה הקרולינגית.
המנהג הפרנקי (והמרובינגי) המסורתי של חלוקת הירושה בין היורשים נשאר גם בימי הקיסרים הקרולינגים, אולם הרעיון של אי-התחלקות האימפריה גם הוא היה מקובל.
המסורת של הקרולינגים הייתה להפוך את בניהם למשנים למלך באזורי האימפריה השונים, אותם הם ירשו עם מות אביהם.
לאחר מותו של לואי החסיד, בנו של קרל הגדול, בניו נאבקו על הירושה במלחמת אזרחים שנמשכה שלוש שנים והסתיימה בהסכם ורדן, שחילק את האיפריה לשלוש ממלכות קטנות יותר ובאותו זמן העניק סטטוס אימפריאלי ללותאר הראשון.
הקרולינגים היו שונים מהמרובינגים בכך שהם אסרו על ירושה לילדים בלתי חוקיים, במטרה למנוע מריבות בין היורשים ולהבטיח גבול לחלוקת הממלכה.
אולם בסוף המאה ה-9 המחסור ביורשים חוקיים מבין הקרולינגים הצריך את עלייתו לשלטון של ארנולף מקרינתיה, ילד בלתי חוקי של מלך קרולינגי.
הקרולינגים נושלו מרוב ממלכותיהם עד שנת 888.
הם המשיכו לשלוט בפרנקיה המזרחית עד שנת 911 ובפרנקיה המערבית לסירוגין עד 987.
ענפים זוטרים של השושלת המשיכו לשלוט בורמנדואה ולורן התחתונה אך לא ניסו להחזיר לעצמם את הממלכות והנסיכויות האחרות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להשושלת הקרולינגית:
פרנקים
השושלת הקרולינגית
בתי מלוכה