כל מה שרצית לדעת על השילוש הבלתי אפשרי:
השילוש הבלתי אפשרי (באנגלית: Inconsistent / Impossible Trinity, ידוע גם בשם "השילוש הבלתי קדוש" – Unholy Trinity ו"השילוש הקדוש" – Holy Trinity) הוא טרילמה – מצב שבו קיימות שלוש חלופות שיש לבחור ביניהן.
הטרילמה מתייחסת לשקלול התמורה של שלוש המטרות הבאות:
שער חליפין קבוע
מדיניות מוניטרית עצמאית
ניוד של הון
על פי המודל, כלכלה קטנה בעלת משק פתוח לסחר חוץ, אינה יכולה להשיג את שלוש המטרות הללו גם יחד ועל כן עליה לזנוח את אחת מהן לטובת קיומן של השתיים האחרות.
המודל לא מכתיב אילו מבין שלוש המטרות לא תתאפשר, אלא מדגיש כי הן לא יכולות להתקיים יחד.
ההיגיון של השילוש הבלתי אפשרי מתבסס על מודל מנדל-פלמינג (Mundell-Fleming Model), שהוא מודל מאקרו-כלכלי העוסק בשווקים פתוחים לסחר חוץ.
על פי המודל, מדינה שבה שער החליפין קבוע ושמקיימת אינטגרציה בין השוק שלה לבין שווקים אחרים, מאבדת את השליטה על היצע המטבע המקומי ושער הריבית.
כלומר, המדינה נתונה להשפעות חיצוניות ואינה יכולה לפעול על פי מדיניות מוניטרית עצמאית.
כדי לחזור ולכונן מדיניות מוניטרית עצמאית, מקבלי ההחלטות מוכרחים להקריב את יציבות שער החליפין, כלומר להפוך את שער החליפין לנייד או לחלופין להגביל את תנועת ההון במדינה, על ידי אמצעי פיקוח והסדרה כמו מסים.
ממשלות שלא יוכלו או לא ירצו לנקוט באחד משני צעדים אלו, ייאלצו להתנהל ללא מדיניות מוניטרית עצמאית ובכך תיפגע הלגיטימיות הפוליטית שלהן.
בהתחשב בהגיון העומד מאחורי השילוש הבלתי קדוש, אין זה מפתיע כי ככל שגברה היכולת של הון לנוע, כך גברה גם הדאגה באשר להשלכותיה על סמכותה של המדינה.
רוברט מנדל (Robert Mundell), שזכה על פועלו בפרס נובל לכלכלה לשנת 1999, הרחיב למעשה את מודל ה־IS-LM שמדבר על כלכלה סגורה, בכך שהוא דן בסחר חוץ, קרי בשווקים אינטגרטיביים, ובתנועה של הון.
במודל זה, מנדל טוען שההשפעה של המדיניות שבה נוקטת המדינה תלויה מאוד בשער בחליפין.