כל מה שרצית לדעת על השנים החסרות:
השנים החסרות בכרונולוגיה המקראית והמסורתית הוא מונח המתייחס לפער של כ-165 שנים בין המסורת היהודית לבין המחקר ההיסטורי המודרני.
סדר הזמנים של מלכות פרס והשנים החסרות – חז"ל לעומת המחקר המקובל
הספר סדר עולם רבה התקבל כחלק מהמסורת היהודית לכרונולוגיה של האנושות, ועליו מבוסס מניין השנים בלוח העברי.
מקריאת הספר עולה בעיה כרונולוגית.
לפי סדר עולם, בית המקדש השני עמד על תלו במשך 420 שנה.
חורבן בית שני אירע בשנת 70 לסה"נ, ומכאן שהבית השני הוקם ב-350 לפסה"נ.
כיוון שלפי המסורת, גלות בבל נמשכה 70 שנה, הרי שחורבן בית ראשון אירע בשנת 420 לפסה"נ.
ואולם, לפי הכרונולוגיה המדעית, מלכות בבל, שלפי התנ"ך החריבה את בית המקדש, נעלמה מן העולם קרוב למאה ועשרים שנה קודם לכן (הכיבוש הפרסי היה בשנת 539 לפנה"ס).
התיארוך המקובל בקרב היסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפנה"ס.
נוצר אפוא פער של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות.
הבעיה הוטלה לחיקה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתים שנה (539 -331 לפנה"ס), ולפי סדר עולם – 52 שנה בלבד.
המדרש מתארך את התקופה הפרסית באופן מינימליסטי, לפי מלכי פרס המוזכרים במקרא בלבד.
כמו כן, בהתאם לברייתא המובאת בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד ב', מניח המדרש שכורש דריווש וארתחשסתא הם שלושה שמות של מלך אחד.
בספר דניאל (ט, כו-כז) המנבא את גזירות אנטיוכוס שהחלו בשנת 167 לפנה"ס, אומר שאחרי 441 שנה מנבואת ירמיהו על חורבן בית ראשון יושבתו הקרבנות בעת הגזירות.
לפי הפרשנות שנבואה זו נתקיימה בימי החשמונאים חשבון זה מתאים יותר עם תיארוך חורבן בית ראשון לשנת 586 לפנה"ס, 419 שנה לפני גזירות אנטיוכוס, ותיארוך התקופה הפרסית למעל 200 שנה.
ואינו מתאים עם דעת סדר עולם רבה שהחורבן אירע בשנת 420 לפנה"ס, רק 253 שנה לפני גזירות אנטיוכוס.
רבי עזריה מן האדומים, בספרו מאור עיניים (1573), היה היהודי הראשון שטען כי התארוך לפי המסורת היהודית אינו מדויק מבחינה היסטורית לגבי השנים שלפני בית המקדש השני.
חיים חפץ כתב מאמר בו הוא טוען שהכרונולוגיה של חז"ל היא הנכונה ושהתיארוך המחקרי נובע מהסבר שגוי של המקורות הקדומים והממצאים הארכאולוגים.
כמו כן, הרב יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות מסביר שהאימפריה הפרסית שלטה בכל העולם 52 שנה, והתארוך המקובל שמדבר על למעלה ממאתים שנה לאימפריה הפרסית – מתייחס למלכי פרס ששלטו בעיקר בפרס עצמה ולא בכל העולם.