כל מה שרצית לדעת על התפיסה הליברלית בכלכלה פוליטית בינלאומית:
התפיסה הליברלית בכלכלה פוליטית בינלאומית היא אסכולה מסורתית שהתפתחה לראשונה בבריטניה במהלך המאה השמונה עשרה.
מטרתה הייתה לאתגר את התפיסה המרקנטיליסטית, שהייתה דומיננטית באותה תקופה.
המלומדים הבולטים המשויכים לתפיסה זו הם אדם סמית' ודייוויד ריקרדו, ובאמצעות תפיסתם הם ניסו לשנות את המדיניות הכלכלית של הממשלה הבריטית, שהייתה מרקנטיליסטית באותה תקופה.
לתפיסה הליברלית יש מספר עקרונות.
ראשית, יש חליפין וולונטרי שיוצר רווח.
לפי הליברליזם, שיתוף פעולה הוא דבר חיובי.
כמו כן, לשוק יש עליונות כי הוא מנגנון יעיל שיודע לנהל משאבים בזמן מחסור.
זוהי גישה כלכלית נאו-קלאסית, הטוענת שהשוק יעיל בעיקר בענייני מחסור.
השוק יודע לעבוד טוב, הודות ל"יד הנעלמה", שמסדירה אותו.
לכן ליברליזם מתיישב עם ליברליזציה בסחר.
ליברליזציה במסחר היא סחר חופשי.
לפי הליברליזם, ככל שיהיו פחות מכסים ויהיה יותר סחר כלכלי בינלאומי, כולם ירוויחו מזה ויהיה שלום והרמוניה.
תפקיד הממשלה הוא רק להבטיח את כללי המשחק: לדאוג לביטחון, לכסף, ולמנוע מונופולים.
תפקיד הממשלה לדאוג שלא נוצרים מונופולים או שחקנים עם עוצמה רבה מדי.
הרווחים הם אבסולוטיים, כלומר רווח של אחד אינו בהכרח הפסד של מישהו אחר.
לכאורה, כולם יכולים להיות המרוויחים.
כולם מרוויחים אם הסחורות, שירותים, הון ועבודה נעים בחופשיות.
משטר בינלאומי נחוץ להבטחת התחרות ההוגנת.